כניסה לחברים רשומים



ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל, מודלים כלכליים
"עתיד תעשיות הביטחון" - ד"וח צוות עבודה
לניירות העבודה של צוות עתיד תעשיות הביטחון

אני אדבר על תעשיית הביטחון רק מההיבט הכלכלי. יש לקחת בחשבון שהמשק נמצא במיתון כבר למעלה משבע שנים, ששיעור האבטלה שלו 11% ושהאינפלציה בו היא שלילית ומגיעה ל - 2% לשנה.

הבעיה היא שהאוצר לא מגבש מערכת כללים נכונה ונוצרים עיוותים. הצבא עוסק בדברים שאין לו יתרון יחסי בהם, אבל מבחינת התמחיר הפנימי שלו הוא צודק. העיוות הגדול ביותר הוא ההבדל בין מערכת המחירים שרואה לפניו חיל האוויר לבין מערכת מחירים שהמשק הלאומי רואה. יש היום תעשייה ביטחונית היכולה לשמש מאיץ לצמיחה עם פוטנציאל מאוד גדול והשאלה היא איך אני משתמשים בה.

אנחנו יודעים שסך הכל הייצור הביטחוני היום בישראל הוא 3.5% מהתוצר לעומת 1.5%באנגליה ו- 1% בארה"ב. יחסית לנטל הביטחון אנחנו תעשייה, שגודלה אינו שונה מהמקובל בעולם. נטל הביטחון המקומי מגיע ל – 7% אחוז עם 3.5% תוצר, אבל אין לנו תעשיית ביטחון גדולה. כדאי לנצל את הפוטנציאל של התעשייה הביטחונית להוציא את המשק מהנקודה בה הוא נמצא. אני מסתכל על התעשייה הזאת בדיוק כמו השקעות בתשתית כמו הרכבת, התפלה וחשמל.
לקחנו כדוגמה 11 פרוייקטים מהשנים האחרונות, המסתכמים ב- 11 מיליארד דולר לאורך החיים שלהם ושם היחס הוא 1 ל- 5. לא 1 ל- 2.4 ולא 1 ל- 3.1, 1 ל- 5. כשעושים את הסך הכל יש כל מיני דברים אסטרטגיים שאנחנו לא בוחרים החוצה וזה מעוות את התמונה. אם אני מדבר על השוליים, השוליים זה יחס 1 ל- 5.

אם אתם עושים באמת אותו התחשיב שעשה ניר גלעד ואשר כולם עושים, כל דולר של הזמנה ממשרד הביטחון בסופו של דבר נותן 2.4 דולר שהערך המוסף שלו הוא 1.6, כי הערך המוסף בתעשייה הביטחונית הוא למעלה מ- 66%. זאת, בניגוד לתעשיות אחרות בהן הערך המוסף הוא מאוד קטן. לכן, אם מדברים במונחי ערך נוכחי נקי ואומרים שעוברות 5 שנים בממוצע שעד שמוכרים, ב – 5% ריבית, כל דולר ששהמדינה נותנת היום לתעשייה הביטחונית לצורך פיתוח מערכת, נותן לך ערך נוכחי של הייצוא של 1.2.

במונחי שיעור תשואה בתנאי אבטלה שהמשק הישראלי נמצא בה היום, הערך האלטרנטיבי של התעשיות הביטחוניות ושל העובדים בהן קרוב לאפס. אם התעשייה האווירית לא תקבל פרוייקט, היא תפטר את האנשים והאנשים האלה כנראה לא ימצאו מקומות עבודה אחרים. אם נצליח להוציא את המשק מהמיתון ב- 2004, עם גידול בתוצר של 5% לשנה, רק ב- 2010 נגיע ל- 6% אחוז אבטלה. היום האבטלה מגיעה ל – 11%. אנשים שיפוטרו לא יעברו למגזר העסקי, כי גם במגזר זה יש היום אבטלה סמויה.

אם אכן כל דולר שמוציאים על פיתוח מערכת נשק בממוצע זה מניבים בין 2.4 ל- 5 דולר בייצוא ביטחוני, שיעור התשואה בזמן האבטלה הוא בין 10% ל – 15%. אם נניח שמייצרים היום מערכת שהצבא אינו צריך, ומוכרים כנראה בין 2.4 ל- 5 מערכות כאלה וניקח את המחירים שאנחנו לקחנו, בערך מוסך זה נותן בין 10% ל- 15% שיעור תשואה ולצה"ל. זה אינו שווה דבר, אבל זה ייצוא לכל דבר ועניין.

כיום יש עודף כושר ייצור ואפשר להעביר את הצבא לעתירות הון גדולות יותר ולצמצם את מספר האנשים וכך לחסוך במספר אנשים. כאשר מחליפים ציוד ישן בחדש צריכים פחות כלים. אם ניקח את הדוגמה של מעבר לטנקים חדשים בצבא. כאשר רוכשים טנק מרכבה סימן 4 אפשר לזרוק שני טנקים ישנים וכך להקטין כוח אדם, עלויות, הוצאות ומסגרות. אם הופכים את כל הצבא עד 2010 למרכבה סימן 4, משיגים צמצום בכוח אדם ובהוצאות ומקבלים שיעור תשואה של מעל 7% על המעבר הזה, על בסיס החיסכון מצד אחד לעומת עלות ההשקעה בטנקים סימן 4.
צריך לנצל את המיתון כדי להאיץ את בניית מרכבה סימן 4, ולא מעניין אותי אם צריך אותו או לא צריך, אבל זה רכישת טנק אחד מאפשרת זריקת שניים ישנים. לכן, צריך כיום, כאשר הערך האלטרנטיבי שווה לאפס, לייצר הרבה יותר ממה שמייצרים. כך ב- 2010 לא נצטרך לייצר. אני מקווה שעד 2010 יהיה לי צבא מודרני, ונוכל להפנות כוח אדם לייצור דברים אחרים.

יש לנו קלף מנצח ביד ואנחנו לא משתמשים בו. אנחנו יכולים למזג את התעשייה הביטחונית לתעשייה אחת, כפי שהדבר נעשה במקומות רבים בעולם מיזוג התעשיות הביטחוניות לתעשייה אחת תחסוך בשיווק ובהנהלה, ונקבל עוד 170 מיליון דולר לשנה לפני מס. אפשר להגיע ל- 350 מיליון דולר רווח לשנה לפני מס, שהמשמעות שלו במכפיל 10 היא 3.5 מיליארד דולר. אין סיבה שלא נעשה זאת. התעשייה הביטחונית היא במקום עשירי בגודלה בעולם. אין שום ענף במשק הישראלי שיש לנו מסה קריטית כזו וכדאי לנצל את זה מבחינה כלכלית.
יש המתנגדים למיזוג תעשיות הביטחון בטענה שזה מונופול. זה אינו מונופול, כי ממילא רוב ההזמנות היום הן מספק יחיד. מערכת הביטחון ממילא יכולה לייבא. ככלכלן, אני בכלל לא יודע אם זה קונה יחיד, משרד ממשלתי כנגד מוכר יחיד, יצרן פרטי, למי יותר יש כוח. מהניסיון שלי ככלכלן לממשלה יש יותר כוח. אז לכן בתחרות של מונופול כנגד מונופול, אני חושב שלממשלה יש יותר כוח ולא הייתי נבהל כל כך מהייצור הזה.

לכן, יש לנו אפשרות לעזור להוציא את המשק מהמיתון. את כל השינויים המבניים אשר לעשות עד 2010 אז המשק יגיע לתעסוקה מלאה. אם לא נעשה את זה וננסה קודם לפתור את השינויים המבניים, אני חושש מאוד שתהייה לנו בעיה הרבה יותר קשה בשנת 2006 - 2005.

  גרסה להדפסה
הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד