כניסה לחברים רשומים



פרופ' דוד נחמיאס, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה

דו"ח פרופ' אהוד שפרינצק ז"ל, דיקן מייסד, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה

הסדרה ממשל חדש בישראל של המרכז הבינתחומי, שאני העורך שלה, מציגה מספר ניירות עמדה העוסקים בשיפור מערכות המשפט והמנהל בישראל ובשינוי שלהן. חשבנו שחשוב לכלול נייר עמדה בנושא כה חשוב כמו ערביי ישראל. כעורך אקדמי עמדה בפני בעיה מאוד רצינית איך לקחת כתב יד של אדם נפלא, מסור, חוקר ממדרגה ראשונה, ולהגיב עליו. בדרך כלל העורך האקדמי עובר על החומר, מגיב, ונוצר דיאלוג בין העורך לבין הכותב אשר משפר את העבודה בצורה ניכרת. במקרה זה אפשרות כזו לא הייתה קיימת ולכן החלטנו בעצה אחת עם נשיא המרכז הבינתחומי פרופסור רייכמן להותיר את המחקר כמות שהוא. הכרנו את אהוד ואת העבודה שלו ואנו סומכים על יוקרתו האקדמית, על יושרו המקצועי ועל ניסיונו העשיר, אף על פי שיש פרטים במחקר שהייתי מתווכח אתו עליהם. מהתגובות שקיבלנו, אני משוכנע שההחלטה הייתה נכונה. אני חוקר ממשל במדיניות ציבורית. כחוקר מדיניות ציבורית אני בוחן את ההשפעות של תופעות ושל גורמים שונים בחברה, במערכת הפוליטית ובמשק על יכולתו של השלטון למשול. במילים אחרות, אני בודק את יכולתו של השלטון במדינת ישראל היום לעצב, ליישם בהצלחה ולהעריך בצורה שיטתית את המדיניות הציבורית.

פרופ' שפרינצק ז"ל ביסס את המחקר הזה על שתי הנחות מרכזיות. הנחה ראשונה היא שהמצב כיום שבו שני לאומים חיים במדינה אחת המושתתת מחד גיסא על יסודותיו הדתיים וההיסטוריים של לאום אחד, ומאידך על יסודות ועקרונות דמוקרטיים, פוגע ביכולתן של רשויות השלטון למשול באופן יעיל. ההנחה האחרת היא שבמצב זה ובתנאים הקיימים אין פתרון אבסולוטי.

הנחות אלה השפיעו על המתודולוגיה, על דרך המחקר וכמובן על הממצאים. אהוד עושה הבחנה חשובה במדיניות ציבורית בין פתרון של בעיה במדיניות ציבורית לבין ניהול בעיה. הוא מציין במחקר: "ההתנגשות בין השאיפות הלאומיות של המיעוט הערבי פלסטיני לבין הזכות להגדרה עצמית של העם היהודי במדינתו, יוצרת בעיה שאין לה פתרון". לכן, הוא מציע גישה של ניהול הבעיה: "ניהול הבעיה תוריד מתחים בשני הצדדים לרמת עימות מינימלית באמצעות התמודדות בניהול אפקטיבי של קונפליקט חברתי בלתי פתיר".

אהוד אינו מניח לרגע כי העימות הפנימי יבוטל או ייעלם, אלא ימותן. ניהול אפקטיבי של המדיניות הציבורית בתחומי קרקעות, תרבות, זכויות לאומיות, חינוך ושירות לאומי חברתי ישפר ללא ספק את המצב הקיים. אהוד אינו מציע לאמץ את הגישה הניהולית כנוסחת פלא מעתה ועד עולם. גישת הניהול שלו היא גישה של חלופה אפקטיבית במצב הקיים בו אין פתרון לבעיה. הוא מציין במפורש: "ייתכן שבעתיד ישתנו התנאים והנסיבות באופן שיאפשר פתרון מוחלט של הבעיה".

אני סבור כי הניסיון שלנו לפעול במסגרת החוק והמוסר עדיף על אי עשייה. אי עשייה יכולה להביא למצב הרבה יותר אגרסיבי ובעייתי בעתיד. המחקר של פרופ' שפרינצק ז"ל מעניין וחשוב, לא רק בעצם חשיפתו בדרך שיטתית את הנושא המצוי בליבה של החברה הישראלית מאז יסודה של המדינה, אלא גם ואולי בעיקר בשבירתן של מסגרות חשיבה מקובעות ובהצגתו של בסיס אנליטי חדש לשיח הציבורי פוליטי.

  גרסה להדפסה
הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד