כניסה לחברים רשומים



שלטון החוק וחוסן לאומי

 

עו"ד דן מרידור - שלטון החוק וחוסן לאומי - דוח צוות עבודה 

 

חוסן לאומי הוא מונח רחב ועמום ונכללים בו החוזק הלאומי והעוצמה הכלכלית, ואני מבקש לטעון שהוא מרכיב חשוב של החוסן הלאומי והאישי של הפרטים, הכלל והמדינה. האנשים אינם מחליטים לפי ראות עיניהם אלא לפי המטרה לשמה נשלחו. שלטון החוק אמור לתת לאזרח תחושת הגנה משרירות ליבו של השלטון. הוא נשקו של החזק מול החלש. התחושה שיש סדר הנה חשובה מאד. 

שני דברים חשובים בשלטון החוק: כללים ומערכת הערכים עליה הוא בנוי. 

שלטון החוק אינו מובן מאליו ויש להשרישו ולתת לו להיות מכובד ע"י אזרחים ומנהיגים. 

מהסתכלות על 55 שנותינו, מבין שלוש הרשויות - היחידה שהקפידה על שלטון החוק הייתה הרשות השופטת. הכנסת לא עסקה בהגנת זכויות האדם וזהו דבר מבייש. קשה לומר שמערכת החינוך החברתית – השלטון - פעלה להגברת שלטון החוק, ולעיתים היא אף פעלה אחרת. ילדינו לא ירצו לגדול להיות אנשי ציבור כשזו הדוגמא שניתנת להם. החלודה האוחזת ביסודות המדינה מאיימת אף על חוסנה. 

 

ישנם רבים התוקפים לאחרונה את מערכת המשפט. מה נשתנה? מערכת המשפט או דבר אחר? מערכת המשפט מכילה ערך חשוב של קבלת הדין. המבחן הוא כאשר אינך מסכים עם החוק והוא פוגע בהשקפתך הלאומית. היו ימים שכאשר ניתן פסק דין לא פצה איש מאנשי הפוליטיקה פיו כנגד פסק זה.  

הפוליטיקה היא שהשתנתה. מדובר בהתקפה על מערכת הערכים. 

מחיים שפירא ועד מאיר יערי, על חלקים בפוליטיקה הישראלית אינם מקובלים יותר.  

יש מאבק על ערכים יסודיים בחברה שלנו, ויש מאבק, גם מאבק מול אנשי כוח והשחתת השלטון. התופעה שאנו רואים בשנים האחרונות של חיבור בין אנשים פוליטיים מסוימים לבין עבריינים לבין אנשי עסקים – הון, שלטון ועבריינות, אינו  מפתיע או מבייש יותר. 

אנו נמצאים בעידן שבו מערכת זו נמצאת תחת התקפה קשה, כנגד בתי המשפט, כנגד התביעה הכללית או המשטרה. כמובן, כולם עלולים לשגות, אך לא להתבלבל בין ה"רעים" ל"טובים". זו מערכה שחשוב להצליח בה, ולמנוע ניסיון להשתלט על המערכת. 

כמו שאנו קוראים מעדותו של דן אבי יצחק ואחרים – כאילו צריכות להתקבל החלטות פרסונליות חשובות, בבית המשפט העליון, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, מינויים במשטרה. 

אפשר לצאת כך שהיחידה של אכיפת החוק תהיה מחוזקת, נקייה מנורמות של שחיתות, ואפשר לצאת גם אחרת. כל זה לפנינו.  

 

 

פרופ' אריה רטנר, דיקן הפקולטה למדעי החברה, אונ' חיפה 

 

חוסנם ויציבותם של שלטון החוק והחוסן הלאומי מושפעים ממידת הלגיטימציה והאמון שמעניק להם הציבור. 

ניתן להניח כי במדינות עם רמת שונות כה גבוהה, חברתית ואתנית – מידת האמון של האוכלוסייה לא תהיה הומוגנית. 

 

אציג כאן מסקנות של סקר עמדות שבוצע באוניברסיטת חיפה, שטיפל בשני נושאים מרכזיים: 

הראשון: עמדות כלפי חוק ומשפט בחברה הישראלית.  

השני: צדק לכל - יהודים וערבים במערכת המשפט בישראל. 

 

הסקר בוצע במועדים שונים בתקופות זמן שונות אך הממצאים לפניכם הם מתוך הסקר של 2003. 

לאורך כל השנים מתברר כי המשטרה זוכה לדירוג הנמוך ביותר בכל המדדים שנבדקו, בעיקר בתחום של הוגנות ושוויוניות.  

 

 

להלן כמה מהמסקנות שעלו מן הסקרים: 

 

ההבדלים בין יהודים וערבים אינם צומחים מתוך ואקום. סדרת מחקרים מצביעה על פערים המתקבלים בבתי המשפט בין יהודים לערבים. מחקר ראשון מבוסס על כ- 60 אלף תיקים בין השנים 1980-1992. נבחנו החלטות שיפוטיות שנתקבלו בתחומים שונים. 

 

בכל שלושת הצמתים נמצאו פערים המצביעים על אפליה לרעה של ערבים לעומת יהודים.  

ביחס להמלצות על סגירת תיקים – נראה כי הפערים יותר קטנים, אך תמיד לרעת הערבים. פערים אלה הולכים וגדלים ומגיעים לפי שניים בתחום של הרשאות. 

בהתייחס לסוג העבירה – ההסתברות שהנאשם הערבי יואשם יותר גדולה משל עמיתו היהודי. 

קיימת גם הסתברות יותר גדולה להטלת עונש מאסר על ערבי מול יהודי בתחומים שונים. 

 

הצורך לבנות את השפעת הלאום על הטלת העונש הביאה להמשכת המחקר בשנים 1985-2000. 

ממצאי המחקר מצטרפים לממצאי המחקרים הקודמים ומעידים על אפליה קשה בין יהודים לערבים. ההסתברות להטלת עונש מאסר על ערבי גדולה יותר.  גם שופטים ערבים מחמירים עם נאשמים ערבים לעומת נאשמים יהודים.  

אם נלקח בחשבון גם את לאום הקורבן – ההשפעה גדולה עוד יותר, ובמיוחד על שופטים ערבים, המחמירים הן עם נאשם יהודי והן עם נאשם ערבי, כשהקורבן יהודי, ונוטים להקל – כשהקורבן ערבי. 

 

בקרב ערביי ישראל המוצאים עצמם מקופחים על ידי מערכת החוק והמשפט, וזה לא הממצאים היחידים – הדבר גורם לשחיקה באמונם.  

ממצאי המחקר מראים על תחושת אנומליה והעדר מחויבות נורמטיבית. זו הקיימת – היא תוצאת חלחול של סטריאוטיפים. 

העובדה כי בקרב השופטים הערבים גם נמצאה הנטייה להחמיר עם נאשמים ערבים – נראה כי שופטים אלה מנסים להיראות כמיישרים קו עם עמיתיהם היהודים. 

 

נראה כי כל אלה מעידים על כיסים בהתרופפות העמדה הנורמטיבית. 

 

 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד