כניסה לחברים רשומים



תא"ל (במיל.) עמוס גלבוע - מאזן כנסי הרצליה

בוקר טוב לכם. בזמן הקצר שעומד לרשותי אני אנסה לתמצת עבודה מקיפה שנמצאת בתיק שבידיכם.  העבודה הזאת, כמו שכבר אמר עוזי קודם לכן,  בוחנת את כנסי הרצליה מאז ההתחלה ועד הכנס האחרון.   המטרה של העבודה, כפי שאתם רואים לפניכם,  האם הכנסים העשירו את השיח הציבורי, האם הם תרמו לחשיבה ברמה הלאומית, האם הם זיהו נכונה את  סדר היום ובמועד והאם אפילו לפעמים הקדימו את המועד בזיהוי סדר היום.

לפני שאנחנו ניגש  לפרטים, בוא רגע נראה  מה הייתה התרומה הכוללת, לדעתי, של כנס הרצליה.  לדעתי, בראייה פלורליסטית, פנורמית, כוללת, 360 מעלות של מכלול האתגרים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם. ומולם את המענים, החלופות, תפריטי המלצות המדיניות השונים.  ולכן, לדעתי, כנס הרצליה הוא בעיקרו כנס פרגמטי, מוכוון מדיניות ולכן, זו דעתי, אתם נמצאים היום כאן ומעוניינים להימצא היום כאן על מנת לשמוע את הדברים בתחומים הכוללים. ועכשיו, ליתר פירוט.    בעבודה אנחנו התמקדנו בעשרה נושאים מכלוליים והרי הם לפניכם. תעיינו לרגע, לרגע קט:

ועכשיו, אני רוצה לתת מילת המלצה ומילת אזהרה.  המלצה, אני מאוד ממליץ, תקראו את החוברת שבידיכם.  תקראו משום שזאת תהיה צלילה לעומקה ולרוחבה של המציאות הישראלית הדינמית והמשתנה משנת 2000 ופחות או יותר עד ימינו אלו.  פרספקטיבה מקיפה של 4 שנים בתולדות מדינת ישראל.  והערת אזהרה, כנסי הרצליה לא המציאו את הנושאים האלו, לא המציאו כאן את הגלגל, אפילו לא תרמו כאן להמצאת הגלגל, בוודאי שלא.  אבל לדעתי הם נתנו להם תנופה, הם העלו אותם על הבמה הציבורית בקול מהדהד ובמספר מהם היה חדשנות וייחוד.  ולכן אני רוצה כעת להתמקד,  על קצה המזלג בחמשת הנושאים שמודגשים כאן בקו.  אני אקרא למען המתרגמים.  הנושאים:

דמוגרפיה

עם יהודי

מדדי חוסן לאומי

חברה וחינוך

המפה האסטרטגית והאיומים

מפת ההסדרים המדינית

מדיניות החוץ הישראלית

כלכלה וטכנולוגיה

הרתעה ומערכה נגד טרור

מושגים חדשים.

בואו נראה את הנושאים.

דמוגרפיה – מה היה כאן הייחוד הגדול?  היייחוד הגדול היה, שבכנס הרצליה  הנושא הדמוגרפי הועלה על סדר היום בהקשר הקיומי של מדינת ישראל.  מדוע קיומי?  משום שכבר בכנס הראשון הדהדה בו הקביעה שהאתגר הגדול ביותר, אם לא הסיכון למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית הוא הנושא הדמוגרפי.  וכיוון שכך, עלו בכנסים ועל כן על סדר היום הלאומי, שתי נקודות.

האחת, הנושא הדמוגרפי הופך למרכיב קבוע בכל החשיבה, בכל הצעה להסדר מדיני, ביננו לבין הפלסטינים ולכן,  כבר בכנס הראשון עולה הרעיון בצורה קצת מגובשת, לא כל כך, הפרדה חד צדדית.  חומה גבוהה שחוצצת ביננו לבין הפלסטינים.

והדבר השני, הנושא הדמוגרפי עומד מעתה בבסיס תפיסות עולם פוליטיות מתנצחות, מתגוששות.  במילה אחת, לדעתי, כנס הרצליה היקנה מימד פוליטי, מדיני, אסטרטגי למילה דמוגרפיה.  לא רק מונח חברתי מספרי.

הנושא השני, עם יהודי.  בפעם הראשונה בכנסי הרצליה, העם היהודי מופיע, לא כמשהו מובדל,  מופרש, כאיזה נושא מצומצם העומד בפני עצמו, אלא חלק ממשוואת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.  נדבך מרכזי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל.  וכמובן, בכנס, נקודת המוצא התפיסתית היתה, שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי.

מדדי חוסן לאומי - אין ספק , כאן היה חדשנות.  הייתי אומר ככה.  זכות הראשונים לאוניברסיטת חיפה, שבכנס התחילה להציג את המימדים הסובייקיבית לבחינת החוסן הלאומי של אזרחי המדינה.  וזכות חדשנות, לדעתי, עומדת למרכז הבין תחומי שהחל מהכנס השלישי יזם פרויקט שמיועד לבחון כמותית אובייקטיבית את מאזנה הכולל של מדינת ישראל על ציר הזמן.

איומים – אין ספק – מהכנס הראשון האיום המרכזי שהובלט היתה איראן – איראן בהקשר האידיאולוגי, טרור, טק"ק , אבל קודם כל ומעל לכל הגרעין, על כל ההשלכות, כיווני המדיניות.  וכולי.  יחד עם זאת, זהו דבר מאד מעניין ומושך את העין.  בכנס הרצליה, ב-2002, הוצע גם הדבר הבא.  והוא נכתב גם שחור על גבי לבן:  לוב מצויה במאמץ לרכישת יכולת גרעינית ובכך מצטרפת למעגל האיום הגרעיני האיראני.  תשאלו איך זה מסתדר עם העובדה שמאוחר יותר יצא הדוח המפורסם של וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ושמה נקבע  שלא הייתה שום התעסקות. בנושא הגרעין הלובי, המודיעין נכשל.  לכן הייתי אומר שזו סוגייה מרתקת כאן, אבל לא כאן הזמן והמקום לדון והעובדה היא שבכנס הרצליה, הנושא הלובי עלה כמרכיב באיום הגרעיני לצידה של איראן.

מושגים חדשים.  ישנם הרבה מאוד מושגים חדשים שנטבעו בכנס הרצליה.  תוכלו למצוא את כולם  בחוברת.  אני, בזמן הקצר, למעשה אתמקד בשניים.  אחד – חוסן לאומי, המילה חוסן.  ולא לחינם אני זוכר עוד בכנס הראשון הייתה בעיה איך מתרגמים את זה לאנגלית, את המילה הזאת, המושג הזה – חוסן.  אני חושב, וזו דעתי, שמאז הכנס הראשון, מאז הוטבע המושג חוסן לאומי, אנחנו רואים כחיזיון נפוץ את השימוש במילה חוסן.  אנחנו מדברים על חוסן חברתי, חוסן כלכלי, חוסן ערכי וכדומה.

נאום הרצליה – המושג הזה הפך למעין מילת קוד לדעתי.  מילת קוד בעלת שתי משמעויות. האחת, נאום חשוב של ראש ממשלת ישראל, ולעניינו אריאל שרון.  אבל הנקודה השנייה בפיענוח הצופן של הקוד הזה היא, שמדובר באיזשהו נאום שיבשר תפנית במדיניות.  וכיוון שכך, זה נאום שכולם מצפים לו, המדינה, בכיליון עיניים.  מה ייאמר לגבי איזשהו שינוי מדיניות בכנס הרצליה. 

אנחנו לא יכולים כמובן בלי משגים, בלי טעויות, זה הגורל.  אני רוצה כאן להדגיש שתי נקודות לגבי מה שנקרא.   כנס הראשון בשנת 2000 , דצמבר.  ההייטק חגג.  באותו הזמן, לא רק שעמד מאחורי הפינה וכבר חייך, אלא שהכתובת כבר הייתה על  הקיר, המשבר בא, הוא כבר קיים, ובו בזמן, באותו כנס לא שמענו ולו מילת אזהרה אחת, התראה אחת. הנושא נשאר יתום לחלוטין.

בכנס 2003 נאמרו דברים ונכתבו דברים, לדעתי, טובים מאוד לעומק בנושא אנרגיה. ובו בזמן לא נאמרה מילת אזהרה, תחזית, צפי כלשהו לעובדה שתוך כמה חודשים, מיד, המחירים יזנקו בצורה דרסטית.  לכן הייתי אומר לעניין הזה, אין לי ספק שהפתעות הן מנת חלקנו, יהיו מנת חלקנו.  מה טומן בחובו העתיד לגבי כנס הרצליה, אני לא יודע.  אבל הייתי אומר את הדבר הבא.  פרופסור ידוע, מכובד מאוד, הביע פעם משאלה שפרסומי המכון שזה עתה הוא הועמד בראשו, הפרסומים האלו יזכו ברפרנס אחד או שניים בספרי ההיסטוריונים בעוד 40, 50 שנה.  זאת הייתה משאלתו הצנועה.  על המשקל הזה הייתי אומר שבוא נקווה שכנסי הרצליה, באותם הספרים בעוד 50 שנה יזכו לפחות לתת פרק צנוע.  ותודה רבה לכם.

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד