כניסה לחברים רשומים



אלוף (מיל.) עמוס גלעד, ראש האגף הביטחוני-מדיני, משרד הביטחון

 


אטלס למפות הדרכים ולחלופות מדיניות בתהליך ההסדרים הערבי- ישראלי 

 

ברצוני להציג את הכיוון שלדעתי אנו נעים אליו החל מעוד יומיים: 

בעבר היינו בעידן של תקוות. אבו מאזן הציג תקווה גדולה וגילה אומץ לב, הוא תקף את מחוללי הטרור והאנרכיה ורצה לסלול את הדרך לדו קיום ולשלום. בעוד יומיים נראה לי שאנחנו נכנסים לעידן אחר- בו יתגלה הפער בין החזון לאי מימוש, ובכך יעלו כוחות קיצוניים חדשים. אף אחד לא יכול לדעת אם החמאס ינצח או אם הבחירות יתנהלו בצורה דמוקרטית, אך במידה וכן- משקלו של החמאס יהיה עצום. אבו מאזן שידר שלאחר הבחירות יעביר חוקים שתכליתם לפורר את תשתיות הטרור ולהקים רשות אחת- ככל הנראה אין לו שום כוונה לממש את הבטחותיו. 

 החמאס אומר שיקים רשות מתחרה שתכרסם ברשות הפלסטינית- הם שיכורי ניצחון, והם יגבילו את היכולת של אבו מאזן לקדם כל סיכוי לשלום. מחמוד זהאר אמר לפני מס' ימים: "אנחנו נשנה את מנגנוני הביטחון הפלשתינים, נקים ישות חליפית כלכלית, ונקים ישות צבאית שתמנע בכל מקרה מהרשות הפלסטינית לאכוף את מהותה".  

ברגותי אמר בראיון אתמול שהאלימות תביא להישגים והיא שהביאה לנסיגה מעזה.אני מצפה שברגותי במידה וייבחר, אכן ישתף פעולה ממשלתית עם החמאס. 

החמאס עובד לפי סדר עדיפויות. בלבנון חשבו שכאשר החיזבאללה יכנס לממשלה –הוא ייפרד מיסודו כארגון טרור וזה לא קרה. כך לדעתי גם ברשות הפלסטינית. יש לכך השלכות אזוריות רחבות ובסופו של דבר עלייה של ישות אנטי דמוקרטית בכלים דמוקרטיים שהיא מחזיקה במערכת טרור, היא בסיס למודל שעלול לקום פה [אם כי ייתכן ולא בצורה מושלמת כמו בלבנון]. בכל מקרה הם יעצבו את עתיד הרשות. 

ההשלכה אזורית:  החמאס שייך לאחים המוסלמים- מה יחשבו במצרים , ירדן ובסוריה? האם לשלטון לא תיתן לגיטימציה לצדדים הפוליטיים הקיצוניים שהושקטו- לתת את קולם? 

 

לא בהכרח הטרור יתחדש. אנחנו רגילים למציאות של טרור ואלימות- ואנו יודעים לפעול מולם. יותר קשה לנו לפעול נגד תהליכים שקורים לאט- לאט. יחד עם מצרים, ירדן והכוחות הפועלים בעיראק נגד הטרור קמה איראן- שתכריז על הפצצה שברשותם. מתפתחת מנהיגות אזורית שלא מוכנה בשום אופן לקבל את מפת הדרכים. 

אבו מאזן נשבע שבדרך חוקית ודמוקרטית יפרק את הטרור. אני מעריך שאין ביכולתו לעשות כך.  

עלול להיווצר חידוד בין "קואליציית שומרי השלום" לבין הכוחות הקיצוניים שחותרים לשינוי רדיקלי בתוך ארצותיהם. יהיה לנו תפקיד חשוב למנוע את המצב הזה.  

נדע תוך שבועיים מה יהיו התוצאות ברשות ונצטרך למצוא מנהיגים ברשות שנוכל להידבר מולם. כמובן שיש לקחת בחשבון מפגש אסטרטגי עמוק עם מדינות כמו מצרים וירדן שמשקפות "פיסת שלום" ודו קיום.  

התהליך לא יקרה מיד אך  היום ניתן להבחין לאן המגמה מתפתחת- אם החמאס הולך לשליש[הערה: מקולות הבוחרים] או לממשלה. 

אמנת החמאס מסוכנת ביותר, והמצע של החמאס נועד לטשטש את שכתוב באמנה. יש להם יכולת ארגונית מופלאה. יש להם יכולת להשתלט על מועצות ועיריות.  דרך מערכת השלטון המקומי, הם יחנכו את הילדים לשנאה, יעבירו כסף דרך הערוצים הרשמיים למימון פעולות האלימות. זה עלול לעמוד בניגוד לקונצנזוס שבו יש חתירה לשלום ולדו קיום. 

תוך זמן קצר נדע אם יש מצב לשתי מדינות לשני עמים.  

יש לנו אתגר אסטרטגי מהמעלה הראשונה, שבמעגל הרחוק יש לו השלכות על כל המערכת האזורית.  

 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד