כניסה לחברים רשומים



ח"כ יוסי שריד, ועדת חוץ ובטחון

 


חוסן דמוקרטי – שלטון החוק וחוק השלטון 

 

אפשר להיכנס לפוליטיקה, לשהות בה שנים רבות ולצאת בניקיון כפיים ודעת. אין זה שייך למפלגות גדולות או קטנות, אלא למחויבות אישית של אדם בינו לבין עצמו - מה יעשה ומה לא, מה יהרג ובל יעשה. 

יש משוא פנים במדינת ישראל כלפי אנשים חשובים, יחסנים. משוא פנים זה לעולם איננו נסבל. אנו גולשים לאיטנו, או לא לאיטנו, במדרון חלקלק זה של שחיתות שיורדת לשורשים ועולה לצמרות.  

דוגמא אחת למשוא פנים ליחסנים היא מושג היסוד הנפשי. אינני מדבר על שימוע שהוא מנת חלקם של יחסנים בלבד, או על כך שהם יכולים לשכור לעצמם את עו"ד הטובים ביותר במדינה, או חולשת גורמי אכיפת החוק. אבל רק אצל היחסנים מחפשים את היסוד הנפשי. אצל הגנב הפשוט לא מחפשים יסוד נפשי. גם כשמדובר בקנית חפצים יקרים לאישה, בת-הזוג, בכרטיס אשראי של מוסד ציבורי. דבר זה עבר בג"צ. לכן אין זה מקרה שלפחות שלושה ראשי ממשלות האחרונים הם אנשים שקופה של שרצים אתיים תלויה להם מאחוריהם, אם כי לכאורה הם זוכו.  

אין לכם מושג איך קנאתי מכלה כל חלקה טובה ומבעירה את חמתי כל פעם מחדש. מעולם לא העניק לי היועץ המשפטי שימוע, מעולם לא באה המשטרה כדי לשלוח אותי לאחת מתחנותיה - ולכן הגעתי ללא-כלום. לעומת זאת, כל אדם שיוצא מחדר החקירות, והוא לכאורה מזוכה לא מחוסר אשמה אלא מחוסר ראיות, נכנס לרשימת המועמדים המובילים לראשות הממשלה. אני שואל האם זה תנאי הכרחי למנהיגות מדינת ישראל? ואני אומר לכם שאפשר גם בלעדיה, צריך רק קצת להשתדל.  

אך אין שום סיכון בשחיתות זו - ראשי מדינה בראש חוצות וברגל גסה רמסו את חוק מימון המפלגות, ואינם משלמים את המחיר. לצערי דווקא עמרי שרון משלם את המחיר.  

אומרים שעניינים אתיים יעמדו למשפט הציבור. איין משפט ציבור במדינת ישראל במובן זה.  בעוד כמה ימים קנדה הולכת לבחירות. קרוב לוודאי שראש הממשלה הליברל, פול מרטין, יודח - למרות שהיה מוצלח - בשל פרשיות שחיתות די מינוריות שאינן קשורות אליו.  לקנדים יש אמות מידה שונות בכל הקשור לשחיתות. גם ברלוסקוני כנראה יפסיד את הבחירות הבאות, משום שאפילו האיטלקים רגישים כבר לדברים אלה, ואם הם, מה יגידו הישראלים? הם לא יגידו דבר. 

הישראלים נורא אוהבים שמדברים איתם במושגים של ביטחון, עד אז זה לא ממש מרשים אותם, ולכן אסיים במושגי בטחון.  

באופן טכני ניצחנו בכל המלחמות שלנו, למה? כיוון שהיה לנו צבא חזק. מדוע היה לנו צבא חזק? כיוון שהיתה חברה ערכית, משכילה, הישגית, הרבה הרבה יותר שיוויונית, הרבה הרבה יותר סולידרית, ובאופן יחסי יותר נקיה.  

למה האויבים שלנו הפסידו במלחמות? כי הצבא שלהם היה חלש, כי החברה היתה חלשה, ללא סולידריות, רקובה ומושחתת, עם פערים גדולים. 

כאשר נזכור את החיבור בין השחיתות לבין הבטחון, נשמר לנפשותינו. 

 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד