כניסה לחברים רשומים



ד"ר שמואל בר, המכון למדיניות ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה

 

 

מגמות אסטרטגיות במעטפת הגלובלית 

יש לנו נטייה לשפוט איומים דרך קריטריונים של כוונות ויכולות, תוך תשומת לב יתרה ליכולות המגובות על ידי – או הנובעות מתוך – כוונות עוינות. האיומים המובנים מאליהם – טרור פלסטיני ולבנוני והאיום הגרעיני האיראני – נדונים בהרחבה כאן ובפורומים אחרים. הם משקפים הן כוונות עוינות והן יכולות מסוכנות. אולם עלינו להתמקד גם באיומים סמויים. שניים מאלה שאנו עלולים להידרש להם הם השלכות של המצב בסוריה ותהפוכות בתופעה של אסלאם רדיקאלי ובמלחמה בטרור.  

ההערות הבאות לוקטו ממסקנות של שני מחקרים מקיפים שהוכנו במכון למדיניות ואסטרטגיה  על המשטר הסורי ועל אלמנטים של העימות בין אסלאם למערב. 

סוריה 

בין אם ישראל וארה"ב ירצו בכך ובין אם לאו, אנו עלולים לעמוד בפני מצב אסטרטגי חדש בסוריה. כמה התפתחויות אפשריות הן: 

שינוי או התפוררות של המשטר – המשטר הסורי הולך ונפרם. דימוי החוסן, החיות וההרתעה של המשטר של המשטר נשחק ויש סימנים של אבדן לשליטה בפריפריה. גם אם לקהילה הבינ"ל אין תיאבון לשינוי משטר בסוריה כל עוד היא מסובכת בעיראק, בשאר אל-אסד נותר במסלול התנגשות משתנה עם ארה"ב שעלול לכפות את הסוגיה הסורית על סדר היום הבינ"ל. תסריטים אפשריים כוללים: שינויים מתוך המשטר, משטר המבוסס על האחים המוסלמים, התפוררות של המשטר ויצירת "חורים שחורים" שבהם קבוצות טרור יפרחו. מבחינתה של ישראל, המשמעויות עלולות להיות: איום של טרור ישיר משטח סוריה (ולא רק טרור חסות מלבנון), הרפתקנות צבאית כדי לגייס תמיכה פנימית וערבית, ודו-שיח מערבי עם משטר חלופי שיהיה לא פחות עוין את ישראל.  

"עסקה גדולה" בסגנון העסקה הלובית בין סוריה לארה"ב על בסיס כל צירוף של שבעה נושאים מרכזיים: לבנון, עיראק, טרור פלסטיני, תהליך השלום, נב"ק, איראן, דמוקרטיזציה. סוריה עשויה להציע צירוף של אלמנטים שהם יותר חשובים לארה"ב. אם ארה"ב נכנסת לדו-שיח כזה עם סוריה, ישראל עלולה להידרש לכך ואפילו למצוא את עצמה מרכיב בתוך עסקת חבילה. ישראל עלולה לעמוד בפני עסקה סורית בסגנון העסקה הלובית על הנב"ק הסורי שבה סוריה תקבל רה-הביליטציה בינ"ל, כולל האפשרות לרכוש נשק קונבנציונאלי בלי שנדרשה להיכנס לתהליך שלום עם ישראל.  

אסלאם רדיקאלי והמלחמה בטרור 

בו בזמן אנו עדים להתפתחויות חשובות משני ציד הגבעה של המלחמה בטרור. 

מהצד האסלאמי:  

שינויים ארגוניים – אל-קאעידה עבר תהליך של ביזור מאז 11 ספטמבר עם הורדה של סמכות מהמשמרת הותיקה של הארגון למפקדים צעירים בשטח כגון זרקאווי.  

שינויים אידיאולוגיים – אנו עדים למעבר מאידיאולוגיה הגנתית המדגישה גירוש הכופרים מארצות האסלאם למטרה אסכטולוגית  של  חידוש הח'ליפות וחידוש הג'יהאד להשלטת אסלאם על העולם.  

תפוצת האסלאם הרדיקאלי – האידיאולוגיה האלסאמיסטית רכשה יותר ויותר מקובלות בקרב מוסלמים, לרבות במערב. המלחמה בעיראק מציתה את הדמיון של מוסלמים יותר מכל ג'יהאד קודם.  

אסלאם רדיקאלי פוליטי – האחים המוסלמים במצרים, סוריה, אינדונזיה ופלסטין (חמאס) חשים שהם יכולים לרכוש לגיטימטיות על ידי הקרנת דימוי דמוקרטי והימנעות ממעורבות ישירה בטרור נגד המערב. תנועות אלה ימשיכו להציג עצמן כחלופה למשטרים הקיימים. 

מהצד המערבי  

לחצים לאמץ אסטרטגיה חלופית של דו-שיח ומו"מ או אף לשקול את ההצעה האחרונה של בן לאדן של הונדא בתמוה לנסיגה מעיראק ואפגניסטן. נסיגה חפוזה מכל אחת מאלה עלולה לדרבן את התנועה האסלאמית הרדיקאלית כפי שעשו ההישגים של הנסיגה הסובייטית מאפגניסטאן ואירועי ה-11 ספטמבר.  

דרישות לדו-שיח עם תנועות אסלאמיות פונדמנטליסטיות כמשקל נגד לזרמים הג'יהאדיים הקיצוניים יותר. מגמה כזו מחלישה את המשטרים הערביים המתונים ומעניקה לגיטימציה לקבוצות אלה. לגיטימציה כזו, בלי שתנועות אלה נדרשו להתנער מעויינותן לישראל תעמיד את ישראל בפני מצב דומה לזה שהתקיים כשאשר הקהילה הבינ"ל הכיר באש"פ בשנות ה-70 בלי שויתר על עמדותיו. לגיטימציה מערבית לאחים המוסלמים בגילוייו הלאומיים השונים עלולה להשפיע גם על היחס של מדינות אלה לחמאס. 

לסכום 

באג'נדה הסורית – ישראל צריכה להיערך לאפשרות של שינוי משטר בסוריה עם כל ההשלכות האפשריות שהזכרנו, לבחון מחדש את כללי המשחק, מחירים וקוים אדומים לסוריה בלבנון ולהגדיר את האינטרסים שלה כלפי אותם האלמנטים שסוריה עלולה לנסות למכור למערב בתמורה לרה-הביליטציה. 

באשר למלחמה בטרור – ישראל צרכיה להיות מעורבת בדיון במערב על דיאלוג עם ארגונים אסלאמיים ולדרוש שהגישה כלפי ישראל וההצדקה האסלאמית לטרור יהיו תנאים להתקדמות בדיאלוג כזה. 

 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד