כניסה לחברים רשומים



חזקי אריאלי, מנכ"ל, העמותה למצוינות בחינוך

החברה הישראלית עברה תהפוכות. יחסה למצוינות השתנה באופן דרמטי. הנפת דגל המצוינות הפכה לפופולארית. כיום משרד החינוך הוא שותף פעיל ויוזם. תכניות רבות מופעלות בשיתוף העמותה  למצוינות בחינוך ומשרד החינוך בכל הארץ, בכל מגזרי החינוך, בפריפריה ובמרכז. חלק מתכניות אלה אף תורגמו לאנגלית ומופעלות בחלק מהמדינות בארה"ב. 

יצירת מוקדי מצוינות נקודתיים מהווים מקום לתקווה. אך הדרך לשינוי כולל עוברת דרך יצירת מדיניות שתביא ליצירת תרבות של מצוינות. זוהי דרך ארוכה ומאתגרת.  

מחקר עמדות שביצע מכון סמית עבור העמותה למצוינות בחינוך מצביע על מספר עובדות ונתונים הדורשים את תשומת ליבנו. המחקר משקף את עמדות ההורים, מורים ומנהלים בתחום המצוינות בחינוך. מהמחקר עולות כמה נקודות מרכזיות : 

חוסר שביעות הרצון מהישגי התלמידים המשתקף במחקר מדאיג, אך הוא גם מהווה נקודת פתיחה חיובית. הכרת הבעיה היא תחילת הדרך לפתרון.  

 כיצד קרה שהתדרדרנו מראש הטבלה לתחתיתה?  נרדמנו בשמירה. זוהי תופעה תרבותית רווחת שהשתרשה באורח חיינו. יהירות היא מתכון לכישלון.  

שיטות ההוראה מיושנות ואינן מתאימות לדרישות והציפיות החינוכיות של ימינו. העולם משתנה ומצפה מאיתנו המחנכים לא רק להשתנות בהתאם אלא אף להוביל. 

למרות ההשקעה הרבה בשעות לימוד קיימת התחושה שבסופו של יום שעות אלה אינן משיגות את המטרה. מנהלים חשים שמערכת החינוך אינה מכינה את התלמיד לצפוי לו מחוץ לכותלי בית הספר. 

הכנת התלמידים והטמעת מצוינות כתרבות אינן מותרות. זהו צורך אסטרטגי מהמעלה הראשונה. טיפוח מצוינים הוא צורך קריטי כאסטרטגיה חינוכית שתביא לשיפור המערכת כולה. המצוינים הם ראש החץ המראה את הדרך. מערכת השואפת להתקדם צריכה קטר שמושך מקדימה וקטר דוחף מאחורה. חובתו של האדם המצוין היא להביט אחורה תוך כדי קדמות כדי לוודא שאף אחד לא ישאר מאחור. 

טיפוח המצוינות ומצוינים הוא כלי משמעותי לסגירת פערים ולא ליצירתם. 

נתון מדאיג נוסף הוא שמערכת החינוך לא נתפסת כמטפחת אלא נתפסת בתחתית הסולם בהשוואה למערכות חינוכיות אחרות. מערכת החינוך צריכה להוביל ולא להגרר. דבר זה לא יקרה מאליו. זוהי לא רק שאלה של הקצאת משאבים נוספים, אלא גם שאלה של שינוי בסדרי עדיפויות בהקצאת המשאבים.  

היום הרוב מושקע באמצע – יש שיגידו שזה טיפוח הממוצע או  הבינוניות. ברור שמשם לא יבוא השינוי המיוחל. במקרה הטוב נייצר עוד מאותו דבר. על אף שרוב ההורים הינם הורים לילד הממוצע הם טוענים כי יש לחלק המשאבים בצורה שווה בין מתקשים, בינוניים ומצטיינים. זאת מתוך תפיסה שטיפוח קצוות מעודד את הכלל. 

המסר החברתי הברור הוא שהנושא הינו אסטרטגי ואינו שייך למשפחת המותרות.  

בוני המדינה השאירו מורשת של מצוינות – מצוינות ערכית, מצוינות חברתית ומצוינות אינטלקטואלית. מדינת ישראל הגיעה להישגים בתחומים רבים. השגים אלה, יחד עם התגברות השאיפה למצוינות הם מקור לאופטימיות. טיפח מצוינות חייב לבוא מתוך גישה אופטימית. הצלחות העבר והווה יוצרות את הצלחות העתיד. 

 

עת לשנות, עת להצעיד את ילדנו בשביל המצוינות. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד