כניסה לחברים רשומים



פרופ' אמיר ברנע, דיקן מייסד בי"ס אריסון למינהל עסקים, המרכז הבינתחומי

מטרת הפאנל היא להעריך את השפעת הרפורמה בשוק ההון על החוסן הפיננסי של ישראל, ולבדוק אם הרפורמה צועדת בכוון הנכון.  

אני רוצה לפתוח בנשוא הרפורמה בשוק ההון, בציון הקושי המתודולוגי להעריך את הצלחת הרפורמה. ישנו קושי למדוד את השפעת הרפורמה נטו. ישנו קושי מתודולוגי להעריך את השפעת רפורמה, ראשית, מכוון שאנחנו עומדים בעולם של ריבוי רפורמות, שלחלקן השפעה משמעותית על שוק ההון ולפיכך קשה לבודד השפעת הרפורמה הזו.  בנוסף ישנם שינויים בסביבה הכלכלית ויש ריבוי מטרות ברפורמה שחלקן הושגו וחלקן לא הושגו, חלקן אף סותרות. ובנוסף אנו  מקיימים דיון בנושא לאחר תקופה קצרה ולפיכך חלק מן המטרות הושגו וחלקן עדיין לא.   

בואו נדון ברפורמות שקרו ובהשפעתן, הרפורמה במיסוי השקעות הון, הרפורמה בפתיחות לשוקי הון בחו"ל, שייצרה חופש השקעה ושוויון מיסוי, הרפורמה בקרנות הפנסיה ובאגרות חוב מיועדות. אלו שלוש רפורמות משמעותיות. 


במקביל חלו שינויים בסביבה הכלכלית: תקציב מאוזן,גיוס הון של המדינה, אינפלציה נמוכה ותיסופי מטבע, התאוששות כלכלית בעולם ושוק הנפקות פעיל באג"ח ובמניות. 

יש ריבוי מטרות ברפורמה. לדעתי, המטרה העיקרית של הרפורמה בשוק ההון הייתה יצירת הכלים להיווצרות שוק משני לאשראי בו יקבע מחיר ההון לניירות ערך סחירים, ולא פחות חשוב, יצירת חלוקת סיכון בין בנקים לגופי השקעה חוץ בנקאים. המערכת הבנקאית נושאת בנטל סיכון האשראי, ולא על גופים חוץ בנקאים הפועלים בשוק האשראי.  

פתרון בעיית ניגודי  עניינים- הוצגו סיטואציות של ניגודי עניינים בעיקר במערכת הבנקאית. הכוונה הייתה לפתור הבעיה  על ידי מכירת החברות המנהלות את כספי הציבור.   הקטנת הריכוזיות בשוק ההון הייתה מטרה של הקטנת הריכוזיות בשוק ההון והקטנת הריכוזיות במגזר הבנקאי עצמו, שבו יש שני בנקים דומיננטיים – אלה המטרות.  

 

מהם האמצעים שננקטו?  

מכירת חברות ניהול כספי ציבור בבעלות הבנקים לגורמים חוץ בנקאים, הפיכת הבנקים לגורם מייעץ עיקרי, אולי אפילו יחידי.  הרחבת מסגרת הייעוץ הבנקאי לביטוח ופנסיה. הגבלות על הבנקים בחיתום. וכמובן, הקמת צוות היגוי לבחינת תוואי התקדמות הרפורמה.  

 

במהלך ביצוע הרפורמה הבנקים שיתפו פעולה, והם מכרו מהר, אולי אף מעבר למצופה, את עיקר אחזקותיהם בחברות הניהול. סדר הגודל של ניהול כספי הציבור שעברו מהבנקים, שניהלו כ- 300 מיליארד ש"ח ונמכרו תמורת כ- 7+ מיליארד ש"ח, תוך כדי וויתור על דמי ניהול שנתיים בסך של כ- 2.2 מיליארד ש"ח. אלו הכנסותיהם של הבנקים ממכירת ניהול כספי ציבור.  לדעתי שת"פ מהבנקים הושג רק  ע"י  אישור גבית דמי הפצה מיצרנים, דמי ההפצה הוגבלו בתקרות.  הבנקים נערכו  והשקיעו לביצוע פונקצית הייעוץ גם בשוק הפיננסי וגם בשוק הפנסיות. 

כיצד בוחנים את הצלחת הרפורמה?   

האם מצטמצם פער התיווך? האם חל שיפור באיכות הייעוץ? האם יש עליה במגוון ואיכות המוצרים הפיננסים? האם יש שוק פעיל לאשראי חוץ בנקאי, בו נקבעת פרימת סיכון האשראי? בנוסף להקטנת הריכוזיות, בין בנקים למוסדות חוץ בנקאיים ובתוך המגזר הבנקאי.    

השאלות הללו הן המדד להצלחת הרפורמה – להלן השאלות שאני מציג לחברי הפאנל-  

האם נפתרה בעיית ניגוד העניינים במגזר, או רק עברה לחברת הביטוח וליצרנים האחרים? האם תרמה הרפורמה להגברת התחרות בין המגזר הבנקאי והלא בנקאי ובתוך המגזר הבנקאי? האם יש אינדיקציה להיווצרות שוק משני, עם מגוון חדש של מכשירים פיננסים סחירים ואיכותיים? האם נדרשת התערבות רגולטורית בנושאים כגון המגזר החוץ בנקאי במתכונת הפיקוח על הבנקים, פיקדונות מובנים ואיזון הייעוץ? האם מוצדקת התערבות הרגולטורית בתחום הייעוץ הפנסיוני? האם המבנה הרגולטורי מסוגל לטפל במידה שווה במגוון שנוצר כתוצאה מהרפורמה.  

שאלת המפתח- האם מהניסיון שהצטבר נראה כי הרפורמה בכוון הנכון?  לדעתי נראה כין יש הקלה לעבור בין ניגוד עניינים- יש לדרוש גילוי נאות של ממדי הביצוע ובעניין זה יש חשיבות לעיתונות הכלכלית. לגבי השאלה השנייה והשלישית, לדעתי התשובה היא חיובית לגבי הסקטור החוץ בנקאי שחלקו באשראי עולה באופן מתון, החלק הסחיר עולה באופן מתון וסיכון מחולק יותר. אין סמנים להקטנת ריכוזיות בתוך הסקטור הבנקאי בשוק ההון יהיה צורך לבדוק רגולטורית את כוח השוק שמקנה הייעוץ. לגבי השאלה האם המערכת הרגולטורית הקיימת מתאימה למצב החדש, האם יש הגיון בהשוואת מערכות הפיקוח על הבנקים וגופים חוץ בנקאים, האם נדרשת מערכת פיקוח ליצרנים? שאלות אלו ראויות לבדיקה יסודית שיש לבצע בעתיד הקרוב. לעומת זאת אין הצדקה, לדעתי, להתערבות בייעוץ הפנסיוני במתכונת שהוצעה ע"י אגף שוק ההון במיוחד עקב חשיבות שילוב הייעוץ הפנסיוני על הייעוץ הפיננסי.  

לגבי הגברת התחרות בתוך המגזר הבנקאי, לדעתי,ישנה בעיה להשתמש באמצעים אדמיניסטרטיביים,שמטרתנו היא רק הגברת התחרות, מכוון שהיא מבטלת יתרונות לגודל. אני די פסימי לגבי כניסת בנק קימונאי, אך אם ישראל תצטרף לאיחוד כלכלי הנ"ל יסיר את החסם לבנקאות בינלאומית. יש לשים דגש על אמצעים להקטנת כוח שוק, הבעיה היא לא מה גודל הבנק אלא מה יכולתו לקבוע מחירים- הציבור מכתיב זאת במידה רבה, כמו בארה"ב, כרטיסי אשראי שמכור גלובלית ולא רק ברמה מקומית. איחוד בנקים בינוניים ומעורבות רגולטורית בגילוי נאות, בעיקר לגבי מכשירים המופנים לציבור הרחב ולציבור אין ידע מספק.    

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד