כניסה לחברים רשומים



פרופ' עוז אלמוג, החוג ללימודי א"י, אונ' חיפה

אני רוצה לתאר  את הפרופיל של הדור הבא. כאשר מדברים על מנהיגות עתיד, יש להגדיר מיהו הישראלי החדש. חשוב להדגיש שהישראלי של היום הוא לא הישראלי של פעם.  בספרי "פרידה משרוליק" דנתי בלבטיו של דוש לגבי התבגרותו של "שרוליק", כפי שהוא תיאר אותה בספרו "מה קרה" : "מה לעשות עם שרוליק בשנים הבאות? להשאיר אותו כילד בלתי משתנה, או "לבגר" אותו, בהתאם לשנים החולפות? למעשה – ואני מקווה שהקוראים הבחינו בכך – "שרוליק" גדל במקצת מאז שהתחלתי להשתמש בו, לפני שנים רבות למדי, כסמל המדינה. הוא גבה, צווארו ורגליו נהיו ארוכים, מבטו החריף ונעשה – נדמה לי – פיקח יותר. עוד שנה-שנתיים אוכל להמשיך לצייר את שרוליק בתור ילד, מבלי ליצור ניגוד חריף בין צורתו ובין גיל המדינה. אך, כמובן, יבוא יום וההחלטה תיפול. מה היא תהיה? אני מתוודה – הייתי רוצה לשמור את שרוליק כמו שהוא עכשיו, נער קטן, תמים וחצוף. הוא ימשיך ללכת במכנסיים קצרים, לא יגדל שפם, לא ידבר בקול עמוק, לא יתחתן, לא יעזוב את הבית – ונוכל תמיד להושיב אותו על הברכיים שיספר לנו סיפורים." 

 

מה קרה לשרוליק? החברה הישראלית עברה תהליכים ששינו את שרוליק הצעיר. בין התהליכים הללו ניתן למנות פמיניזציה, מיזוג בין מזרח ומערב, מעבר מתרבות של כור היתוך לתרבות של פלורליזם תרבותי, התפתחות תרבות הפנאי, התפתחותה של צורת החשיבה האינדווידואלית ועוד. שרוליק היום גלובלי יותר,יאפי, קפיטליסט וטכנולוגי. השרוליק הצעיר הוא בליין פעיל מאד. הוא לבוש באופן הרבה יותר מעוצב וטרנדי.   

 

אני רוצה למנות כמה מהתכונות המרכזיות של הישראליות. לדעתי התכונה הישראלית ביותר היא ניסיון להגדיר את הישראלי. הישראלי הוא קולקטיבי ולכן מפריע לו אם ישראלי אחר גונב מגבות בטורקיה. הוא מאד קשור למקום, מאד אליטיסטי ורואה את עצמו כשייך לשבט נבחר. הישראלי מאד חברותי ורכלן ומתקשה לשמור סוד. הדוגריות הישראלית עדיין בתוכנו. בישראל יש נטייה חזקה לאנטי פורמאליות. ההוכחה לכך היא התמונה של קלינטון המסדר לרבין את העניבה.  

 

טיפוסים ישראליים קלאסיים, כמו הקיבוצניק והיידיש-מאמא, נעלמו עם השנים, וכיום יש תהליך בו דברים שהיו בשולי הבמה עברו למרכז. לדמות הישראלי שוב אין טיפוס אחד, למרות שיש לה תוכנות משותפות. 

  

ניתן לראות כי קיימות מגוון תרבויות ישראליות שונות שמכילות תת תרבויות, שניתן לכנותן כישראלים ממוקפים (hyphenated ) : ישראלים –יאפים ; ישראלים -  בורגנות ציונית ותיקה ; ישראלים - אשכ-מזרחי ; ישראלים - חרדים ליטאים ; ישראלים – ערבים מוסלמים ועוד ועוד.  

 

יש צורך בלימוד תופעת הישראליות על גווניה, ומידע זה צריך לשמש לבנייתה של מדיניות ציבורית.   

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד