כניסה לחברים רשומים



חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה ומנהלת המחקר, אלטשולר שחם

אני אדבר היום על טכנולוגיות סביבתיות כמנוף לצמיחה וחוסן לאומי. 

ייסדתי לפני כשנתיים את הקרן הירוקה הראשונה בישראל, קרן נאמנות שמשקיעה אך ורק בטכנולוגיות סביבתיות. הקרן נכללת בין 10 הקרנות הירוקות הטובות בעולם. 

לאחר שייסדתי את הקרן הירוקה, נוכחתי שכמעט ואין בישראל חברות ציבוריות בתחום של טכנולוגיות סביבתיות. תוך כדי הבנה עמוקה שהתחום זה הינו ההזדמנות הכלכלית הגדולה ביותר של המאה ה-21, החלטתי לקחת על עצמי ולנסות לקדם את התחום בישראל. לאחרונה, לפני כחצי שנה רכשנו חממה טכנולוגית,שתשקיע מעתה ואילך אך ורק בטכנולוגיות סביבתיות. 

 

מהי ההזדמנות הכלכלית של המאה ה-21 בעיניי? למעשה, מדובר בשוק הצומח ביותר בעולם, שיהפוך להיות השוק הגדול ביותר בעולם, השוק כולל נושאים רבים, לדוגמה, תחום האנרגיה המתחדשת. כשאני מדברת על צמיחה כלכלית, אני מדברת על השקעות במו"פ, אני מדברת על תחום שהוא עתיר תעסוקה, זהו תחום יצרני, תעשיות ומפעלים שהם עתירי הון ועתירי תעסוקה, תחום שיש בו פוטנציאל ייצוא גבוה מאוד. מעבר לכך שמדובר בצמיחה כלכלית, מדובר בצמיחה שלא באה על חשבון הדורות הבאים. אנחנו מפתחים כאן כלכלה שהיא לא כלכלה מזהמת אלא כלכלה משקמת. אנחנו רואים פה עליה ברמת חיים שלא תבוא על חשבון הדורות הבאים. 

פרטים ויזמים שהתעשיות שלהם מתעסקות עם חלופות אלטרנטיביות לנפט, חלופות לכימיקלים, חסכון במשאבי טבע. גם פרטים של חברה כמו שלנו הם בדרך-כלל יותר מתחשבים, יותר עדינים, שנוהגים גם בזולת וגם בסביבה בצורה הוגנת ואחראית יותר, ניתן לומר אפילו ערכית יותר. 

המשוואה של צמיחה כלכלית יחד עם העלאת רמת האחריות הסביבתית-חברתית של כל אזרחי המדינה, אין טוב מלקרוא לזה חוסן לאומי. 

 

הרקע לתעשייה זאת, הוא רקע "אין ברירה", של הזדקקות לפעולה כאן ועכשיו. אתמול הנשיא בוש נשא את נאומו השנתי לאומה. הוא דיבר על הצורך בהפחתת גזי החממה, הגזים שהם הגורמים המרכזיים להתחממות האקלימית. הוא קרא לארה"ב להפחית ב- 20% את צריכת הדלקים שלה תוך 10 שנים, תוך מתן פתרונות של מעבר לדלקים ביולוגיים. 

 

כשאנחנו מדברים על כך שהשירותים שכדור הארץ סיפק לנו נמצאים בתהליך מתמשך של הידללות וירידה, קיבלנו כמובן מאליו שיש לנו יציבות אקלימית, שנקבל מים ראויים לשתיה, שהאדמה תהייה פורייה לנצח ושהכדור יטפל בעצמו. יחד עם זאת ממלחמת העולם השנייה ועד היום עלתה כמות האוכלוסייה בעולם. יחד עם הגידול באוכלוסיה והעלייה רמת החיים, יצרנו איזשהו ביקוש שכדור הארץ לא יכול לספק לנו את אותם שירותים שהתרגלנו לקבל ממנו בחינם. 

אנחנו מדברים פה על שירותים שהביקוש מצידנו, הוא ביקוש קשיח, עד היום לא שילמנו כלל על היכולת שלנו לנשום אוויר נקי, אבל גם אם יידרש מאיתנו לשלם, אנחנו נשלם את זה כי הביקוש שלנו לשירותים האלה הוא ביקוש קשיח. לכן נוצר ענף חדש, ענף של מוצרים שאין להם השפעה שלילית על הסביבה. הנושא הסביבתי עד לפני כמה שנים, היה נושא של המדורים הפנימיים בעיתון, רק של "הירוקים", אבל לא יותר. הנושא הזה, בשנה האחרונה תפס מקום נכבד בכל המגזינים היוקרתיים והנחשבים של העולם. הנושא עבר מנושא של "ירוקים" לרמה של ממשלות, של המגזר הפרטי-עסקי שמתעסק בזה יותר ויותר ומבין את אותה הזדמנות גדולה שעומדת לפתחו. 

 

אני אגדיר מהם אותם טכנולוגיות סביבתיות שאנחנו מדברים עליהם, כי זה לא סקטור אחד, זה סקטורים רבים וההגדרה כוללת את כל התעשיות שמספקות מוצרים או שירותים שעושים שימוש מושכל במשאבי הטבע ומפחיתים את השפעת אותם מוצרים על המערכת האקולוגית. 

יש ליצור איזושהי כלכלה שצורכת פחות משאבים, כלכלה ציקלית, חומר שאחד זורק מהווה חומר גלם עבור האחר. 

 

מהם הסקטורים המבטיחים ביותר בתחום הסביבתי? כל אותם סקטורים שיש מאחוריהם חברות ולהם הביקוש הגדול ביותר, שווקי ההון בעולם מקבלים את הסקטורים הללו ברכה. לפני כשנתיים היו לערך 200 חברות ציבוריות בתחומים האלה מונפקים ברחבי העולם. היום זה למעלה מ-500 חברות. למשל בתחום של אנרגיה מתחדשת.  

תחום מעניין נוסף זהו תחום אחסון האנרגיה, כל חברות המכוניות מחפשים מכוניות שיוכלו לנסוע כמה שיותר רחוק, בערך 100 מייל, ללא צורך בתדלוק, לכן צריך סוללות מאוד מתקדמות שיוכלו לאחסן אנרגיה ולהשתמש בה בעת הצורך. תחבורה לא מזהמת, אני מדברת על הדלקים הביולוגים, דלקים שיהיו תחליפים לנפט. יעילות מקורות זהו שם התיק לכל חסכון האנרגיה.  

חלופות ביולוגיות לכימיקלים זו תעשייה ענפה ורחבה. ישראל נחשבת מבין המובילות בעולם בתחום טכנולוגיית המים. לצערי, אין לנו חברות ציבוריות בתחום הזה ואני מקווה שבעתיד נראה את חברת נטפים ואחרות. יש לנו את התחום של טיפול בפליטות מזהמות, לתפוס את גזי החממה ולעשות בהם שימוש. 

 

מהן המגמות התומכות בכך שסקטור זה יראה לנו צמיחה ארוכת טווח? אנחנו רואים פה צורך להשתחרר מהתלות במדינות הנפט ולגוון את מקורות האנרגיה שלנו. אנחנו רואים צורך מיידי ודחוף לפעולה בשל הבעיה המרכזית של התחממות האקלים. אנחנו רואים יעדים מחייבים לאנרגיה מתחדשת. רוב מדינות העולם הציבו לעצמן יעדים מאתגרים והם חותרים לעמוד בהם. 

כל מדינות העולם רוכשות טורבינות רוח, תחנות אנרגיה סולארית בכדי לעמוד ביעדים. 

למעשה כל התעשיות צומחות רק ב- 30%, 40% כיוון שאין מפעלים שיכולים לספק את כל אותו ביקוש. מדינות רבות נותנות תמריצים, הקלות מיסים וסובסידיות לכל אותן מפעלים של אנרגיה חליפית. מה שטוב לנו, טוב גם לכל החברות הגדולות בעולם. גם משקיעים מהמגזר העסקי נכנסים לתחום.  

 

למה ישראל תשתלב באותה מגמה עולמית חזקה? יש לנו רקע של מחסור במשאבי טבע, יש לנו ניסיון רב בנושא מצוקת מים, וכמובן, כמדינה שנמצאת במזה"ת, חשיבות מציאת חלופות לנפט. יחד עם זאת יש לנו הצלחה מוכחת בפיתוח תעשיות עתירות ידע ומו"פ. בנוסף יש לנו מגזר עסקי שהוא מהיר בזיהוי מגמות עולמיות, והרבה חברות שכבר עשו את זה.  

 

אני חושבת שהצבא הוא מודל נפלא גם לעם וגם לאימוץ טכנולוגיות סביבתיות. הצבא לא פועל כמגזר העסקי, הוא אינו חושב על החזר השקעה תוך שנה, שנתיים, אלא הוא יכול לאמץ השקעות ארוכות טווח. כמו כן הוא יכול לאמץ השקעות שיש בהן טכנולוגיות מתקדמות בכך שמתעסק עם הנושא הסביבתי הוא מעביר מסרים חינוכיים, משדר אחריות וערכיות. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד