כניסה לחברים רשומים



אפי שטנצלר, יו"ר, קק"ל

המושגים שנאמרו במושב: תודעת אדמה, פיתוחה כמנהג בעלים על הקרקע, כלכלה ירוקה - מקבלים משנה תוקף כשהם נאמרים בעיר הקרויה על שמו של חוזה המדינה ומייסד קרן קיימת לישראל. קק"ל היא הארגון שמיום היווסדו, לפני 106 שנים, ממשיך להפוך מילים יפות אלו למציאות ברת קיימא. 

כיצד ניתן למדוד עוצמתו של עם? את החוסן והחוזק לאומי? מוודאים שיש לנו את כל המרכיבים שבלעדיהם יהיה קשה לשרוד: אדמה, מים, אויר אנרגיה. לחיזוק החוסן הלאומי מוסיפים מוסדות מדינה, חינוך, כלכלה, יחסי גומלין עם העולם והסביבה. ואז מוצאים דרכים להגן על כל מה שיש לנו דרך צבא ושאיפה לשלום. ההיסטוריה של עם ישראל מלמדת שהעם הגיע לתקופה הכי קשה שלו כאשר לא היתה לנו מדינה, לא היתה פיסת קרקע. התנאי הראשון שכל ציבור של בני אדם חייב לקיימו, הוא להיות בעל אדמה שעליה הוא יושב, ולספק את מחייתו בעצמו  (כפי שאמר מקס נורדאו). 

למזלנו, האנשים שהגו את הרעיון של קק"ל, הזרועה המבצעת של הציונות, הבינו את החשיבות המיוחדת שיש לייחס לקרקע ולשמירתה, ולטבע. הם ראו את הנולד לפני ממעלה למאה שנה. למען הסר כל ספק, הם הטילו מגבלות על הארגון שהם עצמם הקימו. המגבלה המוחלטת והסופית: הקרקע תישאר לצמיתות ולא תימכר. משמעות הדבר – למעלה משניים ורבע מיליון דונם, אינם רכוש קק"ל, ולא של מדינת ישראל – אלא של העם היהודי. קק"ל היא הנאמן של העם היהודי. 

השימוש בקרקע הוא צד אחד של המטבע, הוא אמנם תנאי הכרחי, אך לא מספיק לקיום החוסן הלאומי. לכן, אנו חייבים לחשוב על העתיד: שמירה על המשאבים הטבעיים כך שיישארו גם בעתיד. קוראים לזה פיתוח בר-קיימא. שמירה על הקרקע ושמירה על המשאבים – החום והירוק, הם החוסן הלאומי לא רק שלנו, אלא גם של הדורות הבאים. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה במאה ה-21 יש יותר יערות מאשר בתחילת המאה ה-20. פרט לחשיבות חברתית שיש ליערות, קיימת גם חשיבות אקולוגית עם גילוי אפקט החממה. בסוף שנות ה-80 גילו שהיערות קולטים את דו תחמוצת הפחמן, ומשפיעים לטובה על האטת התחממות כדור הארץ. נטיעת יערות היא גם חשובה כלכלית – ישנה אפשרות להצטרף למנגנון הסחר העולמי בגזי חממה. כלכלנים מצאו שכל מטר מעוקב של פחמן דו חמצני היער קולט שווה 4-10 דולר. יער יתיר בנגב, הכי גדול בישראל, קולט במשך שנה גזי חממה אשר שוויים למעלה מחצי מיליון ש"ח.  

אנו צריכים לתקן את מה שקולקל בעבר. אסור לשכוח את נחלי ישראל שנהפכו לתעלות של ביוב וצחנה. נחלים נקיים זה יותר מאיכות סביבה, מדובר בתרבות של עם שיודע להעריך את המקום שבו הוא חי ולשמור עליו. פיתוח הקרקע לצד שמירה על הסביבה הם מרכיבים בסיסיים בחוסן הלאומי. גם פיתוח הפריפריה הוא יעד ראשון במעלה. העברנו את הפרדסים מהשרון לחבל הבשור, הכנסנו לנגב גידולים חדשים. הוכחנו למשל, שהשיקום שמתבצע בימים אלו בנחל באר שבע יהיה פרויקט מחולל מפנה לכל הנגב כולו. במקום ביוב, יהיו 3000 דונם של פארק. צריך שאנשים יעברו לבאר שבע בגלל האיכות חיים ולא בגלל המחיר הנמוך. רק אתמול בבוקר השתתפנו בסיור שערכה הממשלה במזרח לכיש, ראינו את התכנונים להקמת יישובים באזור הזה. "המרחב הביוספרי" יהיה שילוב של אזורי מגורים עם אזורים ירוקים. 

גם שיקום הצפון, שנפגע במלחמת לבנון קשור לחוסן לאומי. ללא שיקום נמרץ האוכלוסייה בצפון תחוש מופקרת. השיקום צריך לכלול בתים, מקומות עבודה, מוסדות חינוך. "המציל עץ יציל אף אדם" - אמר הרבי יואל בלאו, ואכן התנדבו אלפי מתנדבים יהודים ולא יהודים להציל כל עץ. נתן זך כתב "משלים אדם עם נופו – בלעדיו אין לו עורף ואין לו מקום." עלינו להבין את התושבים בישראל, שהם לא רק בעלי הבית של אדמתם, אלא שאדמתם היא גם בית להם. איך מעניקים תחושה של בית? איך עושים זאת כשהדור הצעיר נמצא ממול מסך המחשב וממעט לצאת מפתח ביתו? הדרך היא לפתוח את כל המרחבים הירוקים לציבור. הציבור מוזמן לבוא להכיר ולהנות. חשוב שהשטחים יהיו פתוחים ללא כל תשלום. תכירו את הארץ וכך כולנו נלמד לאהוב אותה. נופי הארץ הם משאת הנפש של כל מי שעורג לישראל. שמירה על הירוק והחום היא שמירה על החוסן הלאומי.  

קרן קיימת קיבלה החלטה להחזיר את הקופסא הכחולה לכל בתי הספר בישראל, לכל המוסדות היהודים ברחבי העולם. היא אינה קופת צדקה, היא סמל יהדות שאין לו תחליף ואין לה מחלוקת. היא מעניקה תחושה של שייכות לכל יהודי בעולם. שלכל אחד יש נחלה בארץ. וזהו המסד לחוסן הלאומי שלנו. ואם תרצו – אין זו אגדה. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד