כניסה לחברים רשומים



רענן דינור, מנכ"ל משרד רה"מ

אני אעסוק בנושא "מדינה אחת-כלכלה אחת". אני סבור שלא כך הוא המצב. הנתונים שהובאו בפנינו מוקדם יותר בפאנל, גם על ידי ד"ר חלבי וגם על ידי פרופ' סדן, תומכים בתמונה של "מדינה אחת - שתי כלכלות". אני אזכיר את התרומה של המגזר הערבי לתמ"ג העומדת על 8% בלבד כאשר תרומת סה"כ האוכלוסייה נאמד ב-20% . אפשר להוסיף נתונים על שיעורי אבטלה שונים בין המגזרים, שיעורי השתתפות בהי-טק שונים בין המגזרים וכו'. התרומה הפחותה של המגזר בערבי לכלכלה נובעת מחסמים שמגזר הרוב יוצר. 

 

סיימנו בסוף שנת 2005 תכנית כוללת למגזר המיעוטים בסכום כללי של כ - 2.8 מיליארד שקל. התכנית הסתיימה ועולה השאלה מהי התכנית הבאה? אנו במשרד ראש הממשלה סבורים כי הדרך הנכונה לחיזוק הכלכלה בהיבט המיעוטים היא על ידי טיפול ישיר. השקעות בתשתיות בישובים הערבים, בהעדר כוח כלכלי לישובים עצמם לתחזוקת תשתיות אלה, לא יועילו. 

 

היום אנו מדברים על 4 תוכניות: 

חלקו של  מגזר המיעוטים בתכנית הממשלתית לחיזוק אזור הצפון וחיפה. 

תכנית ממשלתית לילדים ולנוער בסיכון ושילוב המגזר בתוכנית הזאת. 

הקמת רשות לפיתוח כלכלי למגזר הערבי. 

פתיחת קרן הון עצמי (private equity) לתמיכה בהשקעות בעסקים קטנים במגזר הערבי. 

שתי התכניות הראשונות הן כלליות ושתי האחרונות הן ייעודיות למגזר המיעוט. 

  

חיזוק הצפון וחיפה- התכנית ממומנת על ידי הממשלה ועל ידי מקורות מהעולם היהודי. מדובר על    כ- 4 מיליארד שקל, וההסכם הוא שהכסף יגיע גם לישובי מגזר המיעוט. החלוקה נקבעה כך: שליש במגזר המיעוט, שליש במגזר היהודי, ושליש בתשתיות על. במהלך השנה הקרובה נבנה תכנית ארוכת טווח עד לשנת 2010, כאשר אנו מתכוונים להקצות לפיתוח נושא המיעוטים כ -  930 מילון שקל. ניתן לראות כי בעוד שהאוכלוסייה הלא יהודית מהווה 34% מהציבור, מוקצים להם 42% אחוז מתקציב פרויקט זה.  

 

תכנית לנוער בסיכון- תכנית זו היא תכנית כוללת וצריך להתייחס לחלק של המגזר מתוך הכלל. מתוך 330 אלף נוער בסיכון כ - 33% הם מהאוכלוסייה הערבית. אנו מדברים על מתן מענה בתכניות השונות לכמחצית מנוער זה בשנתיים הקרובות. 

 

תפקיד הרשות לפיתוח כלכלי יהיה לספק פיתרון לחסמים. כדי באמת ליצור פיתוח כלכלי במגזר הערבי אנחנו צריכים לבנות "עוקפי חסמים". אנו מייעדים לרשות כמה תחומי פעילות עיקריים: התאמת כלים פיננסים, עידוד שילוב עסקים ערביים ויהודים בעבודה משולבת, פעולות של קבלנות משנה וקידום תעסוקה של אקדמאים ונשים.  

 

הקמת קרן הון עצמי (private equity) כדי לתמוך בהקמת עסקים פרטיים אינה מהווה תחליף לבנקים ולהלוואות. שיעור ההשתתפות או נהנות של פירמות ערביות במרכז ההשקעות שבמשרד התמ"ת נמוך בהרבה מפירמות אחרות ביחס לחלקם בחברה. יש חסם שלא מאפשר לתת את המענה הנכון למגזר הערבי. התפקיד של הקרן יהיה לתמוך בעסקים. כוונה היא לא רק לתת כסף אלא לעזור גם בשיווק.  

 

 

 

 

 

 

דיון:  

-  אסד אסד: מה עושה הממשלה כדי להכניס לתפקידי מפתח בחברות הממשלתיות נציגים מהמגזר הערבי ? (דינור) אני רוצה לנחם אותך. ההמשלה החליטה לקדם את קליטת מפוני הגוש לתוך החברות הממשלתיות. עד היום קלטנו רק אחד. תגבור ייצוגיות של מגזר כלשהו הוא בעייתי. אין לנו את המנגנונים הנדרשים כדי לתגבר מגזר כלשהו לתוך חברות כאלה. צריך לפעול בכלים של תמריצים. במקרה של אנשי גוש קטיף גם תמריץ לא עזר. 

 

- שולי דיכטר: אני סבור כי הרפואה ושרותי ההסעדה הם הנישה המומלצת לנקודת הפריצה לתוך הכלכלה. האם לא כדאי להשקיע שם ? (סדן) בולט לעין שאוכלוסיה שהיא כ- 20% מייצרת  רק 8%.  זה דפוס התנהגות פנימי אך הוא משתנה לכיוון הנכון. אני לא ממליץ על מקצועות הרפואה, ההוראה ושירות הציבורי כאפיק לשלוב כללי. אני גם לא ממליץ על האירוח הכפרי כנתיב. אני אומר שצריך לבחון את ההצלחות כדי לבדוק מה יגרום להשתלבות גדולה יותר.  

 

(פיסל עזז) אם מדובר על הצלחות –אני אתן שתי דוגמאות להצלחות. הראשונה- קליטת ערבים באוניברסיטאות. עד שנת 1995 היו רק כ - 20 מרצים ואז הייתה התארגנות וקמה קרן מעוף שבשיתוף עם קרן כהנוף החליטו שקולטים עוד מרצים.  משנת 1995 עד שנת 2005 נקלטו יותר      מ - 55 מרצים. אם הערבים הם שותפים זה סיפור הצלחה. לא צריך לסמוך רק על ממשלת ישראל בלי להביא משאבים אחרים. הדוגמא השניה היא המתנ"סים. בלי תקציב משלים שבא מהאוכלוסייה הערבית עצמה לא היו קמים עוד 20 מתנ"סים. בלי תכנון שבהם הערבים שותפים אנחנו נראה שהפער יגדל ואז לא נבין למה האוכלוסייה הערבית מתוסכלת. 

 

- חיים רוזנברג: אני חושב שכדאי לשים דגש על יעילות השלטון המקומי במגזר הערבי כדי שהמגזר הערבי ייהנה יותר מהמשאבים שמוקצים לה. 

 

- ג'ק חביב: נשים ערביות כמנוף כלכלי- לא היה פירוט לגביהן. רציתי לציין שרואים מגמה מאוד מדאיגה שחתך רחב אצל הנשים הצעירות לא לומדות ולא עובדות וזאת נקודה חשובה שצריך לשים עליה דגש בעתיד. (דינור) להערת ג'ק חביב לאוכלוסיות שכבר היום בעיתיות, כמו נוער בסיכון. אנו רואים עין בעין את אוכלוסיית דור העתיד שחייבים לדאוג להם. 

 

- ד"ר חלבי, סיכום: לדעתי יש החלטת ממשלה שעד סוף שנת 2007 שיעור הערבים המועסקים בחברות הממשלתיות יעמוד על 8% כאשר כיום הוא על 5%. אני לא יודע איך אפשר לעמוד ביעד הזה כאשר מצמצמים במשרדים השונים. בנוגע לשלטון המקומי יש בעיות ניהול פנימיות. הישובים הערביים סובלים מהיעדר מקומות מסחר ומקומות תעסוקה שיכלו לשפר את המצב. בנושא הנשים אני חושב שצריך לתת דגש לתעסוקה של נשים ולתמוך בתוכניות. כאשר מגלים את הפוטנציאל העצום במגזר אני יודע שניתן למצוא דרכים לממש אותם.  

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד