כניסה לחברים רשומים



אדמה "חומה ירוקה" כחוסן לאומי

שאלה: אסעד אסעד – אל"מ מיל. דרוזי. אל פרופ' יצחק שנל. אני דרוזי. האם כל האמצעים כשרים להשיג דונם ועוד דונם כולל מקבוצת אוכלוסיה שמזדהה מוחלטת עם  מדינת ישראלומדיניותה, ושאין לה כוונות זדון נגד עם ישראל. ודווקא הם עומדים בראש הרשימה לנישול אדמתם. אני לא יהודי, אך מזדהה עם הציונות, נלחמתי בכל מלחמות ישראל. ומה שעשו לפני 50 שנה, עושים היום בדלית אל כרמל ובעוספיא. לוקחים 7000 דונם אדמה פרטית והופכים אותה לפארק. זה לא מסתדר לי עם ההומניזם של היהודים והציונות. 

תשובה: אני מצטער אם לא הובנתי נכון. אחד המסרים בהרצאה שלי – הוא שהעידן של דונם ועוד דונם הסתיים למעשה, וגם עידן ה"קולוניזציה הפנימית" אמור להסתיים. וההערה השנייה שאמרתי שישנם מצבים שבהם הקצאה של קרקע ציבורית ללא יהודים יכולה להיות מעשה שאיננו מפחית מציונותיה של המדינה ומגביר את הדמוקרטיות שלה. ונדמה לי שבשם המסר הזה שאלת ופרצת לדלת פתוחה. 

 

שאלה: רון בריימן, עד לאחרונה יו"ר איגוד הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי – אל אפי שטנצלר. כפי שציינת, קק"ל נוסדה לפני 106 שנים, לפני שקמה מדינת ישראל, וגם לפני שנולד המושג "הקו הירוק", והמושג המעוות "שטחים". שמענו הבוקר יותר מפעם אחת את המושג המקומם "כיבוש". אני רוצה לפנות אל קק"ל ולבקש ממנה לחזור ליעוד המקורי שלה – כיבוש השממה. קרי, להפוך את השממה לירוקה. והייעוד הזה לא מסתיים בקו הירוק, ואני אשמח אם שנה הבאה הסיור של קק"ל לא יהיה בגליל, אלא הוא יהיה בשומרון. 

תשובה: הקרן הקיימת היא חברה פרטית של העם היהודי. הקרן פועלת ע"פ מדיניות של הדירקטוריון, ע"פ מטלות ממשלתיות, וע"פ סדרי עדיפויות לאומיים. וסדר עדיפות הלאומי הוא עכשיו הנגב. אנו משקיעים שם ביותר מ-100 פרויקטים בהם הקרן שותפה. אני מקווה שבשנה הבאה נזכה לראות הרבה מתמנע ועד בואך אזור אילות ומועצות אזוריות אחרות. החוסן הלאומי הוא נדבך חשוב בעשייה של הקרן הקיימת, ואני משוכנע שגם בשנה הבאה תשתתף בסיור ותוכל להנות ממנו. 

 

שאלה: מייקל גרוס – אל בן ששון. אני תומך בקק"ל בריטניה. למה קק"ל בזבזה 2 מיליון דולר של כספי ציבור לתבוע תורמים אנגלים? אבל לא מביאים כסף לקק"ל שלא מוציאה חשבונות, אין לה שקיפות, לא ניהול חשבונות, ויש לה 4 יושבי ראש, 4 מזכירות, 4 מכוניות, 4 טיולים לחו"ל עם בני הזוג, ולא הוצאות לגיטימות לגוף ציבורי? 

תשובה: אנחנו חדשים בתפקיד, ככה שאני לא יכול לענות לך לגבי העבר. אני יכול לענות לגבי העתיד – אני מקווה שהעתיד יהיה הרבה יותר טוב, ואנו הולכים לחתום על הסכם שלום עם אנגליה, והכל יהיה מובן ביננו לבין האנגלים. 

 

 

שאלה: עמוס חורב – יש גם שטחים ירוקים שעולים בשטחם על 2 וחצי מיליון דונם. חקלאות היא איננה רק נושא כלכלי. היא גם ערך לפחות בתחום מה שדובר כאן. דומה ששכחו את העובדה הזו, ושמתייחסים לחקלאות רק כאל ערך חקלאי. 

תשובה: אחרי שנים של מאבק לא פשוט, אנו נגיע לחתימת הסכם בר קיימא. נכון, השאלה במקומה. אנו מדברים על 2 מיליון דונם שהם בבעלות קק"ל. אבל כל היערות הם על אדמת לאום, כך שיש פה הרבה מיליוני דונם נוספים שאנו עוסקים בהם בשטח הירוק שהם לא על שטחי הקרן הקיימת. 

 

פרופ' שנל: באשר לערכים הסביבתיים של הקרקע החקלאית. אני באמת לא רוצה לפרט. בוודאי שלקרקע חקלאית יש ערכים שמעבר לערכים כלכליים. אבל הם פחותים מהרבה מהערכים של שקיימים בשטחים ירוקים פתוחים אחרים. ראשית, הקרקע החקלאית היא קרקע שאפשר לחוות מרחוק, אך לא מקרוב. הקרקע החקלאית היום היא הרבה פעמים גורם שמזהם את הסביבה. מה גם שמדובר ב-2% מהאוכלוסייה, כאשר החקלאות בעתיד הקרוב תצרוך יותר שטחים ותהיה תלויה פחות בטיב הקרקע. כך שבסופו של דבר ערך החקלאות יהיה ערך כלכלי. 

 

שאלה: עו"ד אלונה שפר קארו, מנכ"לית חיים וסביבה – ממשלת ישראל לא מקציבה תקציבים, לא לאנרגיות מתחדשות, ולא לטיפול במים ולא לשאר הנושאים. בינואר 2007 היינו אמורים לעבוד 5% על אנרגיה נקייה. וזה לא קרה, אפילו לא חצי אחוז. אולי אנחנו צריכים לדחוף את הממשלה. 

תשובה: בן-ששון: "אני לא ממשלת ישראל. אני ח"כ צנוע שלומד את דרכי בכנסת". 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד