כניסה לחברים רשומים



פרופ' אפי יער

המושג פטריוטיות מורכב מאוד, שיטת העבודה בסקר הפטריוטיות היא לשמר מצד אחד שאלות ופריטי שאלות שנשאלו בשנים האחרונות (לצורך השוואה), ומצד שני לבחון נושאים שעלו לסדר היום. השנה נוספו לסקר שאלות בנושא ישובי עוטף עזה, בנושא ירושלים, והשאלה מה ישראלים חושבים על הישגי מדינתם ביובל ה-60 שלה. 

 

המסקנה הבולטת ביותר של הסקר היא כי קיימת יציבות במשך שלוש השנים האחרונות ברמת הפטריוטיזם של יהודי ישראל.  

 

ככלל, הקבוצה הפטריוטית ביותר בציבור הישראלי היא הקבוצה שמגדירה עצמה כציבור הדתי. הקבוצה הכי פחות פטריוטית היא הקבוצה המגדירה עצמה כציבור החרדי. מבחינה פוליטית, ניתן לראות שאנשים המגדירים עצמם כימין או מרכז, פטריוטים יותר. בדומה לנטייה הפוליטית, גם בחתך מפלגתי ניתן לראות את המפד"ל בראש הפטריוטיזם. 

בחתך ההכנסות ניתן לראות כי בעלי הכנסה גבוהה פטריוטים יותר מבעלי הכנסה נמוכה. 

 

אם נערוך השוואה בין יהודים וערבים, נראה כי ציון היהודים גבוה בצורה משמעותית מציון הערבים. ואולם, בעוד הפטריוטיזם היהודי נשאר יציב, מעניין לראות כי הפטריוטיזם הישראלי- ערבי נמצא בעליה. זאת ביגוד להתרשמות שניתן לקבל מכלי התקשורת, ובניגוד לעמדתה של המנהיגות הפוליטית הערבית. 

בפני ערביי ישראל הוצבו 3 סוגי פטריוטיזם: פטריוטיות ישראלית, פטריוטיות פלסטינית, ופטריוטיות ערבית. הפטריוטיות הדומיננטית אצל ערבי ישראל היא דווקא הפטריוטיות הערבית, ולא הישראלית או הפלסטינית. זוהי תופעה ידועה לקבוצות מיעוט מהסוג שבו נמצאים ערביי ישראל.  

 

אחד הנתונים המעניינים שהעלה הסקר הוא בשאלת הנכונות להילחם למען המדינה. בנתונים אלו קיים פרדוקס שכן ציון הנכונות להילחם גבוה יותר מזה של הפטריוטיות.  

 

נקודה נוספת שרצוי לעמוד על טיבה היא נושא הגיל. בעוד דימוי הצעיר בתקשורת היא שאיננו פטריוטי, ניתן לראות שהצעירים נמצאים בתווך בין המבוגרים וגילאי הביניים. יתרה מכך- המגמה היא דווקא התחזקות - קיימת עליה בנכונותם של צעירים להילחם למען המדינה במשך השנים. 

 

בנושא הנכונות לחיות בארץ עם איום איראני גרעיני וודאי – ניתן לראות שנכונות הערבים נמוכה יותר (למרות שבמדד השורשיות לא היו הבדלים בין ערבים ליהודים), בנוסף ניתן להבחין בהבדל בין גברים לנשים – גברים מוכנים יותר לחיות בארץ תחת איום גרעיני.  

ואולם, באינדיקאטורים אחרים הנשים מתגלות כיותר פטריוטיות (לדוגמא בשאלת גידול ילדים בארץ). 

 

הצלחת ישראל לקראת שנתה ה-60, מושווה בסקר למדד מקביל בשנתה ה-50. בכל התחומים רמת הגאווה על הישגי ישראל ירדו. אין תחום שיצא נקי מאפקט הירידה.  

 

ניתן לראות כי שוויון כלכלי נמצא בתחתית גאוות הישראלים. נתון זה מבטא את תגובת הציבור למציאות אובייקטיבית - יחד עם העלייה ברמת החיים גדלו הפערים הכלכלים בין העשירים לעניים. 

 

הערכת ההישגים של שנת 2008 מלמדת על כך שהערבים מעריכים את הישגיה של ישראל יותר מאשר היהודים. הסבר אפשרי לתופעה ניתן לראות בכך שהערבים משווים את הישגי ישראל להישגי המדינות הערביות, בעוד הציבור היהודי משווה עצמו לנורמות המקובלות בעולם המערבי. 

 

נקודה אחרונה לציון הינה לגבי עוטף עזה – במרבית האינדיקאטורים הפריפריה יותר פטריוטית מהמרכז. אצל תושבי עוטף עזה קיימת נכונות גבוהה לעזרה הדדית. כשנשאלו תושבי הפריפריה כיצד משפיע הירי המתמשך על הקשר האישי שלך למדינה, 44% טענו שהקשר נחלש.  

על קברניטי המדינה להפנים נתון זה ולהבין כי לא ניתן לסמוך על כך שתושבי שדרות ימשיכו לחרוק שינים. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד