כניסה לחברים רשומים



עו"ד דליה רבין

פניתי בתחילה להגדרה המילונית לפטריוטיות: אהבת הארץ, נאמנות למולדת והנכונות להקרבה.  משיטוט בכתבי פילוסופים, מדינאים מובילים והוגי דעות עולה כי הם מגדירים את הפטריוטיות כדבר שגובל ברע, וכ"ביצה" ממנה צמחו המלחמות בעולם, כלומר כאלמנט שיצאו ממנו דברים לא טובים. אנו כמובן מדברים על פטריוטיות כדבר חיובי וזו נקודת המוצא שלנו. 

 

מה היה למקום זה- לארץ ישראל - להציע מלבד מאבק ממושך לרבים שהגיעו ליישב את המדינה? ההנהגה שהיתה, המנהיגים. המדינה שקמה הייתה מודל לפטריוטיות.  

 

יצחק רבין ז"ל- היה פטריוט מובהק, אם כי איני זוכרת את המילה פטריוטיות שגורה במילותיו. מצעירותו עשה למען המדינה, למען קיום בטוח, ולאחר מכן כמדינאי פעל להפוך את המדינה למקום מיושב ילדים, בוגרים וזקנים.  

 

צה"ל, שהיה בבת עינו, מגלם בעצם קיומו ובהתנהלותו את ביטוי הפטריוטיות. עצם הגיוס לצה"ל והחיפוש המתמיד אחר תחליפי גיוס על ידי אלה שלא יכולים להתגייס הם הביטוי לפטריוטיות. צה"ל הוא הסוכן הראשי, הכלי להחלה של מודל ההקרבה העצמית והאמצעי לקידום הערכים הפטריוטיים. בן גוריון קבע שלצה"ל תפקידים רבים בחברה הישראלית מלבד ביטחון. תפקידו גם לחנך, לעצב את החברה וללכדה. 

 

כמדי שנה, בשבוע שבו אנו מציינים את יום השנה לרצח רבין, מתכנס המטה הכללי לישיבה, מנהלים דיון על ההשקה בין צבא לחברה, תוך התייחסות למורכבות הקשר בין התפקידים. 

בשנה שעברה דובר על החוסן עקב מלחמת לבנון השנייה, ולפני שנתיים בשל ההתנתקות. נדון בהרחבה תפקידו של צה"ל כגורם מחנך ומלכד. דנו גם בצבא מוסרי מול צבא העם וערך השירות באספקלריה של בעיית ההשתמטות. אחד מאנשי הפאנל שנכח- מנהל תיכון 'הדסה נעורים' מנדי  רבינוביץ' אמר שבהסתכלות על הנוער שהוא מכנס תחת הפנימייה שלו- כרטיס הכניסה לחברה הישראלית נשאר הגיוס לצה"ל וצריך להפנים זאת. 

 

ההיפתחות שלנו לכפר הגלובאלי הביאה לשינוים בחברה ובנכונות הנוער להתגייס. יש לנו אתגרים רבים כמחנכים, ותפקיד עיצוב הדורות הבאים קריטי. 

 

אנו במרכז רבין מקימים מוזיאון שהפוקוס בו הוא על הדילמות והאתגרים שמדינת ישראל עמדה בפניהם לאורך שנות קיומה. מבט כולל מראה שהבעיות תמיד היו בעיית השתמטות מול מלחמת קיום.  

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד