כניסה לחברים רשומים



תא"ל אלי שרמייסטר

לא בזכויות נמדד ערך האדם, אלא בהכרת החובה. לאדם יש מושג של הכרת החובה והיא ההגנה. השרות הינו שרות החברה והעם, הגנה על אזרחיה ותושביה הייתה ועודנה משימת המשימות, והיא אף הביטוי המובהק לאהבת הארץ. 

 

נתוני הגיוס והשירות הקרבי מציגים 90% של נכונות להלחם, אשר מבטאים פטריוטיות לפני הרצון לחיות בארץ. בשלוש השנים האחרונות, נשמרת רמת מוכנות גבוהה להלחם, 92% מוכנים להלחם למען המדינה, אך עם זאת, כמעט 28% גברים ו- 44% נשים אינם מתגייסים. 

מתוך הנשים, 33% מצהירות כי הן דתיות, שליש נמצא כהצהרות כוזבות. כמחצית מקרב הגברים, מצהירים על פטור נפשי. לצה"ל עוד מגיע נוער לוחם, אך את הירידה ברמת המתגייסים, יש לבלום. ההשתמטות אינה סוגיית הצבא גרידא, אלא גם של המדינה, אם בחקיקה, בתגמול המשרתים ובהוקעת המשתמטים. בעקבות ירידת שיעור הילודה, אנו צפויים לירידה טבעית של המתגייסים לשרות בצה"ל, בשיעור של כאלפי חיילים. 

 

צה"ל בוחן משימות נוספות באמצעות החיילים. נכונה הטענה שהצבא פוטר בקלות משרות, ועל כן נלחמים בתופעה. הסוגיה אינה יורדת מסדר היום, ובנוסף, ניתן לראות התעוררות אזרחית רבה בקרב ראשי השלטון המקומי, מנהלי בתי הספר, חקיקה, פרסומאים וכיו"ב.  

 

במהלך השנים האחרונות חלו חידושים. החברה הישראלית עוברת תהליכים גלובליים המבוססים על האינדיבידואליות תוך שימת פחות דגש על הפן הקולקטיבי. 

האתוס הליברלי הפך משיח של חובות לזכויות. יותר חיילים בודקים "מה יצא להם מהשירות". לצבא אין ברירה מאשר הגנה על האתוס שלו. נדרשות ההתאמות הראויות לערכים השונים. להערכת צה"ל, השירות בצבא מציע אפיקי תרומה רבים ועשייה לטובת הכלל. הדור הצעיר הינו ציני, אך עם זאת, כמה למימדים ערכיים. עבורם, גם אם המולדת מציינת דבר רחוק, ישנם דברים כגון רעות, אחוות לוחמים בזיעה ודם, אשר מתורגמים לנכונות לעזרה הדדית, מה שהתבטא באופן בולט במלחמת לבנון השנייה. 

נתון נוסף וחשוב הינו מידת הפטריוטיזם בקרב גילאי 18-24שהיא גבוהה משכבת המבוגרים. 

 

בחינוך בצה"ל משתמשים במושג "אהבת המולדת" ולא בפטריוטיזם. אהבת המולדת הינה ערך יסוד ברוח צה"ל כאחד משלושה ערכים לצד הגנת מדינה וכבוד האדם. מושגים נוספים מרוח צה"ל הינם: מולדת, מדינת ישראל והעם היהודי. מולדת הינה מושג מופשט שמנותק מהשאלות הפוליטיות באשר לגבולות. לא ניתן ולא נכון לחייב לאהוב, אלא יש ליצור זאת באמצעות הטמעת קרבה. לחייל נאמן תהיה נטייה טבעית לנאמנות, מחויבות ומסירות. כל אדם באשר הוא יכול לקחת אלה על עצמו. 

 

ייעודו של צה"ל הוא להגן על המדינה, על עצמאותה ותושביה, לנצח את הטרור ובמלחמות. 

יש האומרים כי באמצעות החינוך, צה"ל ייבצע משימותיו טוב יותר. הווה אומר, אם החיילים יבינו את המשמעות של ההגנה, הם יפגעו יותר טוב במטרה; אם יבינו את ההיבטים הרחבים כגון זכות התושבים לחיים, הכרת הארץ עליה מגנים, כך התוצאה והפעולה תהינה טובות יותר. 

 

חוק שירות בטחון והכרה בצבא העם הם במסגרת הממשלה. הצבא משמש מפגש ייחודי ובלעדי, המהווה הזדמנות לחיזוקו של החייל, ערכיו וזיקתו למדינה. רוב המתגייסים מגיעים לצה"ל עם חינוך בסיסי, ולכן רוב רובם פוגשים לראשונה תשתית ערכית עם גיוסם. לאחר השירות החיילים פונים למסלולים אחרים, רובם פונים למקצועות חופשיים. 

 

צה"ל מספק הזדמנות שווה לכל מתגייס. היחידות השונות פתוחות בפני נשים וגברים, עולים חדשים וישנים ועוד. יש לצה"ל אחריות לשלמות הנפשית והפיזית של החייל, המצוי אצלו בפיקדון, ומכאן נובעת המחויבות לפרט ולחיזוקו. טיפוחם של החיילים והמפקדים בא לידי ביטוי באמצעים שונים כגון סדרות חינוך, דוגמא אישית, תדריכים לפעילות ועוד. 

החינוך לאהבת הארץ, ההקרבה בשדה הקרב, הם אלו אשר מחזקים את הפטריוטיות ועשויים להפוך את צה"ל למחנך. רוח התרומה וההתנדבות מגולמות הן בסדיר והן במילואים. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד