כניסה לחברים רשומים



ד"ר שלומית פז

בנאומה הוצגה תמצית ממצאי מחקרים שנעשים בישראל ב- 15 השנים האחרונות: 

- הקיץ נעשה חם יותר והחורף קר יותר. 

- עליה בטמפרטורות חריגות לעונות. 

- עליה בגלי החום, שכיחותם ומשכם. 

- ירידה מסוימת בטמפרטורות המקסימום והמינימום בענות השונות. 

- מפלס מי הים- עליה של 10 מ"מ לשנה- עליה התואמת את קצב עליית המפלס בשאר הים התיכון. 

- משקעים- ירידה מובהקת בכמות המשקעים, תהליכי 'מדבור' (גידול בשטחי המדבר) והתייבשות. מדינות באגן הים התיכון כגון איטליה, ספרד, טורקיה ופורטוגל איבדו חלק ניכר מהמשקעים שלהן ובנוסף, איי הים התיכון סובלים מתהליכי התייבשות. 

בישראל לא רואים שינוי כל כך חד ודרמטי בכמויות הגשם, אלא שינוי בהתנהגות הגשם- התארכות פרקי היובש בין הופעות הגשם, ויחד עם זאת עליה בעוצמות הגשם בעת הופעתו. לעובדות אלו יש השלכות  מאחר ומייחלים לגשמי ברכה ולא גשמים מזיקים. 

 

מה ההשלכות של ממצאי מחקרים אלו על חוסנה של ישראל? 

 

-          משק המים בישראל: ישראל נמצאת במצב חמור מאוד מבחינת כמות מים. כמות המים הנצרכת קרובה לכמות המים הזמינה. ישראל מאופיינת בעליה בשיעורי צריכת המים, זאת בין היתר בשל עליה באיכות החיים. כיום משבר המים בישראל הוא אולי החמור בתולדותיו. אנו זקוקים למאגרי המים התת-קרקעיים, וקיימת שאיבת יתר.  

-          הסוגיות המרכזיות: צמצום איכות המים , סחיפת קרקעות איכותיות, כמות גדולה של חלחול מי גשמים, והמשך האצת ירידת מפלס ים המלח - טרגדיה סביבתית לכשעצמה. משבר המים יוביל להתפלת מי ים, דבר הדורש השקעה מאוד גדולה של כסף ואנרגיה.  

-          השפעות על המגזר החקלאי: התרבות מזיקים ומחלות, מדבור, וסחיפת קרקע פורייה. 

-          גידול באוכלוסיה: מרבית הגידול  מתבצע באזורי החופים, בהם גם ישנה  תיירות רבה. 

-          פגיעה במערכות כלכליות, נמלים, כבישים, דרכים, אתרי תיירות ועוד. 

-          החרפה של הפערים בין אוכלוסיות חזקות לחלשות: מחירי האנרגיה עלו וכולם מרגישים זאת. הוצאות לביטוח מפני נזקי טבע- לא תהיה אפשרות לאוכלוסיות חלשות להרשות לעצמם ביטוח מפני נזקי טבע.  

-          השפעת ההתחממות לבריאות בני האדם: אנו רואים קשר מובהק בין ההתחממות הגלובאלית לבריאות האדם, למשל: התפרצות מחלות ומגיפות, לדוגמא: קדחת הנילוס, והקשר בין האחרונה לבין העלייה בטמפרטורת האוויר. 

-          השלכה נוספת, האם אוכלוסיית ישראל המבוגרת שמתרבה בישראל מוכנה לעמוד בפני שינויי מזג האוויר כמו למשל, גל החום הכבד באירופה ב-2003 אשר גבה חיים רבים מאוד. 

-          הקשר של מדינת ישראל עם שכנותיה בנוגע למקורות המים: ירדן היא השותפה העיקרית של ישראל בתחום המים. האם ישראל תוכל במצב הנוכחי של בצורת, התייבשות ואי וודאות לגבי הופעת המשקעים, לעמוד בהסכם? 

              סוריה ולבנון- חלק ממקורות המים (נהר הירדן) מגיעים מסוריה ולבנון- במקרה  

              של משא ומתן עימן- מה יהא על מקורות המים? 

              הרשות הפלסטינית- כיום קיימים אקוויפרים ביהודה ושומרון. האם במצב הנוכחי של  

              התייבשות ומדבור-  הרשות הפלסטינית תוכל לספק את צרכי המים של תושביה ואם 

              לא- מה יהיו השלכות על תושבי ישראל? 

 

              החרפת המחסור במים תחריף את הסיטואציה בהגעה להסכמים עתידיים ועמידה    

              בהסכמים קיימים. 

-          מפת המדינות הרגישות למדבור: תופעת המדבור מאפיינת את האזור שלנו והמזרח 

      התיכון כולו. 

-          בצורת ועליית מפלס הים עלולות להחריב עשרות מיליוני בני אדם: באזורים כמו הדלתא והנילוס. מכאן נשאלת השאלה: מה המשמעות לגבינו, כשכנים של תושבי אזורים אלו? בצורת ושיטפונות במדינות שכנות תוביל ללחץ של המוני פליטים אשר יבקשו אצלנו מקלט.  

-          פרסום של האו"ם מיוני 2007 מצביע על קשר בין שינויי האקלים לבין המשבר בסודן- בחבל דארפור. 

-          אם מתקני ההתפלה יהוו מקור עיקרי למים בישראל, התופעה תוביל לשימוש מוגבר וגזילה רבה של אנרגיה, ולפליטת גזי חממה רבים. 

-          השקעת מאמץ באנרגיות חלופיות: לא יתכן שישראל עתירת השמש, האנרגיה הסולרית והידע שמופץ לעולם לא תשקיע באנרגיה חלופית. 

 

לסיכום: המצב הוא מצב של משבר, הערכות נכונה נחוצה ואף הכרחית בתחומי האנרגיה. הוגש לכנסת מסמך עם רעיונות כיצד לבצע ולעמוד ביעדים הללו. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד