כניסה לחברים רשומים



הגב' אורה אחימאיר

חוסנה של ירושלים חיוני לחוסנה של מדינת ישראל. ירושלים היא הציר המדיני בכל הקשור להסכמי שלום עתידיים. המסר למקבלי ההחלטות בישראל הוא בשני מימדים: 

המימד הראשון הוא בהסדרי שלום. יש להיערך לתרחישים של הסדר והסכמה, לתרחיש של היעדר הסדר ותרחיש שבו חלה הידרדרות המצב. 

המימד השני הוא החוסן הלאומי. 

 

המימד הראשון – הסדרי שלום 

המסקנות הן: 

1. שאלת ירושלים היא ציר מרכזי במו"מ על שלום. 

2. מימד הזמן החולף מעצים את הקושי. 

3. כל עוד אין פתרון למחלוקת על ירושלים יש להתמקד בניהול הסכסוך. 

4. אין לחלק את העיר העתיקה והאגן ההיסטורי. 

5. לב הבעיה הוא העיר העתיקה והאגן ההיסטורי, לכן יש צורך במעורבות של צד שלישי. 

6. גדר ההפרדה מקטינה את מספר הפיגועים בירושלים אך יוצרת בעיות. 

7. הפרדה תהפוך אפשרית רק באמצעות הסדרי שלום. 

8. יש הכחשה אסלאמית גורפת לגבי זכותה ההיסטורית של ישראל בירושלים. 

9. ישנה מחויבות ל טיפול בשירותים לאזרח ולרשויות הערביות. 

 

מסמך יסוד שפורסם מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל משנת 1999 מתמקד בנושא ירושלים, במקביל להצעות מקבילות אחרות. המסמך מתייחס לנושא העיר העתיקה, השפעות גדר ההפרדה ועוד. 

 

סקר שיצא מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל בדק את דעות היהודים בירושלים ומצא שגם לכשיתקבל הסדר שלום, 97 אחוד מיהודי העיר אינם מוכנים לוותר על הכותל, 92 אחוזים אינם מוכנים לוותר על העיר העתיקה,ו-61 אחוז מתושבי ירושלים לא מוכנים לוותר על השכונות הערביות, בעוד ש- 57 אחוז מתושבי ישראל כן מוכנים לוותר על השכונות הערביות. 

 

המימד השני – החוסן הלאומי 

המכון הציג תפיסה בכנס הרצליה לפני שנתיים לגבי חוסנה של ירושלים.  המדדים בהם השתמש המכון הינם: 

דמוגרפיה- בנושא זה ישנם מגמות שליליות לגבי הרוב היהודי ההולך ופוחת, לכך יש השלכות מרחיקות לכת, החל מבחירות לראשות העיר ועד מעמדה של ירושלים כבירת עם ישראל. 

חברה וכלכלה – ירושלים היא העיר הענייה ביותר במדינת ישראל. עיר שהחזקים עוזבים אותה ולכן נשארת עם רובד עני ההולך וגדל, זוהי מגמה מסוכנת ליציבות העיר. 

תיירות – ענף התיירות לא יציב (למרות התאוששות מסוימת בשנים האחרונות) ולכך יש השפעה על התעסוקה בעיר. 

בטחון – ירושלים היא אחת הנפגעות העיקריות מאירועי טרור. בזמן האחרון גדר ההפרדה ופעילות מנע של כוחות הביטחון יצרו שיפור בנושא. 

דימוי ותדמית – רוב תושבי ישראל רואים בירושלים כעיר חלשה. 

 

צוות המכון הציע כמה הצעות לשיפור חוסנה של ירושלים: בחינה מחדש של גבולות העיר,ניהול עצמאי של רובעים ושכונות בעיר ושינוי מוניציפאלי במרחב העירוני. לכך דרושות תוכניות אסטרטגיות, בין השאר על ידי הרתמות ממשלת ישראל לנושא. 

 

המכון התרכז בשנים האחרונות במנועי צמיחה: 

1.       אשכול ביו טכנולוגי- "מציון תצא תרופה".  35 אחוז מהחברות בתחום הביוטכנולוגיה בישראל פועלות כיום בירושלים. כמו כן, 45 אחוז מהמחקר הביולוגי מתרכז בעיר. ניתן למנף זאת לעידוד ויצירת מקומות תעסוקה בעיר. 

2.       יצירת טכנולוגיה חדשה – לדוגמא: משחקי מחשב ואנימציה. ישנם בעיר מגוון מוסדות עיצוב, אמנות וטכנולוגיה. ניתן להביא לשיתוף פעולה בין המוסדות, למשוך חברות חדשות ובכך לבסס תעסוקה חדשה. 

3.       העצמת האקדמיה בעיר – מיצוב ומיתוג העיר כמרכז אקדמי מוביל בישראל ולעם היהודי. 

4.       אוכלוסייה חרדית -  אפשר להסתכל על האוכלוסייה החרדית כנקודת חוזק. יש מגמה של תמורות חיוביות בחברה החרדית ביחס לעבודה. תמורות אלה יכולות להיות מנותבות לטכנולוגיה, ביו טכנולוגיה ומדיה. התוצאה העתידית לכך היא עלייה במספר המשתתפים החרדים במעגל העבודה וירידה בעוני. 

 

נתון סטטיסטי  שיצא לאור מעיד שהמצב היום לא טוב, אך ישנם סימנים חיוביים המראים כיווני צמיחה לעיר. סקרים מראים שרוב הציבור בישראל רוצה לראות ביצוע החלטות ממשלה הלכה למעשה לטובת פיתוח ירושלים.

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד