כניסה לחברים רשומים



ד"ר צבי צמרת

ב 10 בדצמבר, 1949 הכריז בן גוריון בכנסת על ירושלים כבירת ישראל. באותו יום הוא נתן הוראה לכל המוסדות הציבוריים לעבור לירושלים.  

 

כיום, אנשים רבים מידי בעולם ובישראל בפרט (לדוגמא: כתיבתם של פרופ' בן מעון, ועמוס עוז בנושא זה) לא חשים את ירושלים כבירתה האחת של ישראל. התבטאויות כנגד ירושלים כבירת ישראל עוברות בארץ בשקט. כיום, בני נוער רבים בישראל מרגישים שירושלים רחוקה מהם, עיר שהפכה להיות בירתם של הערבים והחרדים.  

 

מערכת החינוך מתמודדת עם זאת בצורה שטחית (כמו בנושאים אחרים). למעשה, התקשורת והחברה משפיעות יותר ממערכת החינוך, ותורמות את תרומתן לדימוי השלילי של העיר. 

 

כיצד יש להתמודד עם הדימוי השלילי בקרב בני הנוער?  

 

צריך להבליט את מקומה של ירושלים לאורך ההיסטוריה היהודית, כמו כן, להבליט את הזיקה ההיסטורית של הדתות האחרות לירושלים. בקשר להכרה ההיסטורית, ניתן להיווכח מספר לימוד בשם "ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר" אשר נלמד בכמה בתי ספר בארץ, והופק בצורה פרטית (ובתמיכת השגרירות האמריקאית בישראל). בספר ישנו טשטוש לגבי השאלה מי היה קודם בירושלים- היהודים או הערבים.  

 

ישנן עובדות היסטוריות אשר אין למצוא בספרי הלימוד הרשמיים של בתי הספר- למשל אזכור ירושלים במקרא תרי"ג פעמים לעומת אפס אזכורים בתנ"ך. 

 

יש להנחיל זיקה ואהבה לירושלים ע"י תכנון ועשייה. זאת ע"י הבאת הנוער לירושלים. סקר שנערך בצבא מראה כי 50% מחיילי צה"ל לא ביקרו בירושלים לפני השירות הצבאי. יש לדאוג כי הנוער יכיר את ההיסטוריה, ואת אתרי ירושלים. מפגשים אשר יעסקו במקורות, מפגשים עם יוצרים וחוויות מאוצרות העיר.   

 

ביום ירושלים האחרון הוטל על "יד יצחק בן צבי" להקים ביה"ס שיעסוק בהנחלת מורשת ירושלים, באמצעות הכוונה ללימוד וקירוב ירושלים לכל אוכלוסיית ישראל. חייבת להיות החלטה ממלכתית אשר תקבע כי החינוך בנושא ירושלים הינו בגדר עדיפות לאומית עליונה. אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים, קבע בן גוריון כי בכוח מעשה המחנך, היוצר והבונה יש לשבור את המחיצות בין ירושלים העתיקה והחדשה כדי להפכה לעיר מאוחדת.

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד