כניסה לחברים רשומים



מר שמעון פרס

 

אני מאמין בחוסנה של ישראל ובעתידה הגדול של מדינת ישראל. אם נמנע מבוז של יום קטנות ונצא לעם ונפרוש בפניו חזון מלהיב הוא יענה כראוי. 

כנשיא המדינה אני מסייר בארץ, ואני יכול לחוש את הדופק הפועם בגוף הקרוע בין תקווה לביקורת. הניגוד המשווע בין ההישגים שאין להם אח ורע בעולם, ובין ותחושת הדכדוך שאין לה הצדקה. הרבה תלוי בהנהגה באשר להתאוששות החברה אך גם בנו. בתרבות בין אדם למקומו וחברו. יש לצאת מהאדישות אל הסולידאריות החברתית. מדינתי ישראל היא לא רק אדמיניסטרציה, היא גם רוח.  

העיניים מופנות לעבר תהליך השלום. יתכן ששנת 2008 תהא שנת  מפתח לשלום. גורל השלום אינו מותנה רק בעמדת  שכנינו אלא במה שמתרחש בקרבנו. אם השאיפה לשלום מאחדת, מחיר השלום הוא גורם מפלג.  

טבעי הוא שבמשטר דמוקרטי קיימים חילוקי דעות, אך אם יש מניעה של גיבוש עמדות מפורשות, המשא ומתן הופך לויכוח פנימי ללא הכרעה. על הממשלה לגבש את דעתה ולהביא להכרעה. הוא הדין לגבי האופוזיציה. לא די להביע ביקורת, יש להציע אלטרנטיבה. 

אל מול הצורך בהכרעה לאומית בנושא המדיני, יש להרחיב בנושא הביטחוני.  

עזה היא בעיה ביטחונית יותר מאשר מדינית. איש ל א מציע לחזור להתיישב בעזה. אין חילוקי דעות באשר לצורך להשתיק את הקאסמים. נגיע להסכמה לאומית שתכלול דרכי תגובה,מיגון וטיפול באזרחים. אין תשובה מיידית לטרור מעזה. הקשיים והאפשרויות הן נחלת כולנו. יש להתאחד סביב נושאים ביטחוניים. 

הוא הדין ל גבי חזבאללה. החמאס והחזבאללה הם הורסי שלום, ולא דורשי שלום.  

כדי לחזק חוסן ביטחוני זקוקים לחוסן חברתי. החוסן החברתי עומד בפני מבחנים רציניים. ללא מערכת חינוכית המאפשרת לכל צעיר להגיע לראש הסולם לא נצליח לגשר על הפער החברתי. כל רך נולד צריך להיות שווה במשאבים שהוא מקבל. זה עניין לעם כולו המשלים עם קיפוח אשר יוצר קיפוח. אם ימנע מצעיר לקבל חינוך גבוה בגלל מחסור כיס או שוני בזהות יוצרו אפליות שיהיה קשה להשתחרר מהם.  

ישנן מדינות שהחינוך הגבוה הוא שווה לכל נפש או חינם. אסור להשלים עם ירידת מדינת ישראל למקום נמוך בטבלת החינוך העולמי. מערכת החינוך נפגעה משביתות. יש להגיע להסכם שכר לחמש השנים הבאות. הממשל והארגונים לבדם לא יוכלו להבטיח קיומו. יש לעשות זאת ביחד.  

החינוך מבליט את הפער החברתי והופך את המדינה לחצויה כאשר כל אזרחיה שואפים לשוויון. 

ישראל כיום היא עשירה מאוד, ועם זאת ענייה מאוד. הקו המבדיל הוא העוני המאיים על גורל המדינה. הוא מתבטא ביחס ללאומיות, לדתיות ומשקף היעדר סובלנות הדרושה לקיום דמוקרטיה פלורליסטית. אם נעבור מפולמוס להידברות המצב כולו ישתנה. באוכלוסייה החרדית קיימת רגישות אשר אנחנו מסרבים להכיר בה. 

אנו עם קטן, חסר עובדים ובעלי מקצוע מיומנים. יש לאפשר לאוכלוסיה החרדית לצאת לעבוד ולאפשר להם לעבוד ולהתפלל.  

25 אחוזים מאזרחי ישראל נמנים על המיעוט הלא יהודי. אותו מיעוט חש קיפוח, והרוב היהודי לא רגיש דיו לקיפוח.  

הרוב הלא יהודי מהווה מיעוט בישראל אשר מהווה מעוט יהודי במזרח התיכון.  

 

על ישראל להורות על הקמת חממות הייטק על מנת ליצור הזדמנות שווה לכולם. הייטק הוא הקטר לצמיחה אזורית.  

בעבר הסתייגנו משילוב צעירים כי העבודה הייתה קשה והגוף היה רך. היום האתגר הוא אינטלקטואלי ולא פיזי. כדי להנהיג יש צורך בדמיון יותר מאשר ניסיון, העזה יותר משגרה. יש לשלב את הצעירים בהירארכיות של המדע, התרבות והפוליטיקה. אנחנו זקוקים לצעירים כדי לנער את חיינו. 

התייחסות יצירתית לצעירים תעניק תנופה למדינת ישראל. ישראל היא מדינה קטנה עם מעט אוכלוסין אולם ברוכה בהון אנושי. 

מדינת ישראל מתקרבת ליום ההולדת ה-60 ועדיין ניצבים אתגרים כמו יישוב הנגב, פיתוח הגליל ואזורי שיתוף פעולה כלכלי מסחרי בין הירדנים לפלשתינים.  

תיקון עולם הוא המשכו של בריאת עולם, המורשת והסקרנות המדעית יאפשרו לנו לנוע בזרוע משולבת. אם נציג חזון לא גמגמני ונבוא בדרישות רציניות, העם יירתם, אם נלך בגדולות נחולל גדולות. 

אם נעיז לא תהא זאת אגדה. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד