כניסה לחברים רשומים



ד"ר קרנית פלוג

"הסכמת הרצליה" הינה גישה לתעדוף תכניות לחיזוק החברה הישראלית, היא מבוססת על מודל "קופנהגן קונצנזוס" – פרויקט שהגה פרופ' ביורן לומברג , אשר ביקש לכונן סדרי עדיפויות על מנת לקדם רווחה גלובלית באמצעות שימוש במתודולוגיות, המבוססות על תיאורית כלכלת רווחה. 

במאי 2004 התכנסו שמונה כלכלנים, מתוכם שלושה חתני פרס נובל, והתבקשו לענות על השאלה: "לו היו ברשותכם 50 מיליארד דולר, מה לדעתכם הייתה הדרך הטובה ביותר להשקיע אותם לטובת האנושות?" על המשתתפים היה לדרג על פי העדיפות הכלכלית 17 נושאים, שהיו מונחים על סדר היום העולמי. 

 

כחלק מ"הסכמת הרצליה" כונסו מומחים מתחומים שונים לדון בנושא סדר קדימויות תקציבי על בסיס הערכת האתגרים החברתיים-כלכליים העומדים בפני ישראל.  

בפני המשתתפים הוצגו צרכים מתחומים שונים, והיה עליהם לדרגם ע"פ סדר חשיבותם, באמצעות הערכה סובייקטיבית של עלות מול תועלת. 

הועמדו לחלוקה 6 מיליארד ₪. 

 

התחומים שעמדו על הפרק: 

ביטחון אישי (תוספת שוטרים), בריאות (הכללת ביטוח שיניים, ביטוח משלים חובה וביטוח לקשישים), חינוך (חינוך חובה מגיל 3, הקטנת מספר התלמידים בכיתה, העדפה מתקנת – הקצאה דיפרנציאלית לפי הצרכים), השכלה גבוהה, איכות הסביבה (שיפור והגדלת מקורות המים, מציאת מקורות חדשים וטיפול במים מזוהמים, טיפול בהתחממות כדוה"א ובזיהום האוויר), רווחה, תשתיות. 

 

חברי הצוות נתבקשו לדרג את התחומים בהתאם לסדרי עדיפויות. 

בראש סדר העדיפויות עלה נושא חינוך רחב לכלל האוכלוסייה, ובנוסף סוגיית ההעדפה המתקנת ושוויון הזדמנויות. אחריו, ניצב נושא האג'נדה, טיפול ממשלתי לצמצום מימדי העוני, על ידי עידוד של אוכלוסיות שהשתתפותן בשוק העבודה נמוך יחסית, להיכנס למעגל העבודה. שלישי בסדר העדיפויות נמצא תחום ההשכלה הגבוהה, ואחריו נושא איכות הסביבה. 

ניתן לראות שנושאים כגון בריאות ועליה וקליטה נמצאים במקומות נמוכים יחסית. הדבר נובע מרמת טיפול סבירה בנושאים הללו כיום. 

 

בשאלון נוסף נתבקשו חברי הצוות לדרג את הנושאים לפי מונחים של עלות ותועלת. 

גם הפעם זכה החינוך לרמה גבוהה. כל שקל נוסף לתחום החינוך, בהחלט יתרום תרומה גבוהה מאוד. אחריו ניצבו האג'נדה, איכות הסביבה ותחום ההשכלה הגבוהה. 

 

בשאלון האחרון נתבקשו  חברי הצוות להקצות את תקציב 6 מיליארד השקלים. 

ניתן לראות כי קיים מתאם בין מיקום התחום בסדר העדיפויות לבין הקצאתו, אך לא באופן מלא: החינוך קיבל את הנתח הגדול ביותר, אחריו האג'נדה, ההשכלה והביטחון האישי. 

 

לסיכום, הצוות ראה את החינוך כמכשיר לשימור היתרון האיכותי של ישראל ככלכלה מובילה, לטיפול בפערים החברתיים, ושוויון הזדמנויות. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד