כניסה לחברים רשומים



מר אליהו ישי

אני מסכים עם אבישי ברוורמן, כל הכבוד, אני מכיר את המאבקים היום יומיים האלה. כשבאים משקיעים זרים ורוצים לראות איפה הכי משתלם להשקיע, הם שואלים למה לי להשקיע פה? בסינגפור אני מקבל תנאים יותר טובים, וכך גם במדינות מפותחות מערביות, לאו דווקא באסיה. 

לנו יש את ההון האנושי, אבל ללא ניצול נכון שלו בסוף נביא את עצמנו לכזה תהום ומשברים שלא נוכל לצאת מזה. ביום שהגעתי למשרד התמ"ת אמרתי שאני רוצה מדיניות כלכלית-חברתית וגם מדיניות חברתית-כלכלית. אני חושב שזה נכון שהשילוב ממשלה-הסתדרות-תעשיינים יעבוד יחדיו. הוכחה לחשיבותו היא חוק הפנסיה. 

הדבר החשוב שהממשלה צריכה לעשות זה ההשקעה בנוער ובחינוך. צריך לחשוב איך להוציא אותם מתרבות של עוני. למרות הצמיחה הגדולה במשק הפערים הולכים וגדולים. אז איך לוקחים את הנוער הזה ומעבירים אותו הכשרה מקצועית?  

הבירוקרטיה אוכלת כל חלקה טובה. אם הכוח שהיה פעם לפקידים ומשפטנים היה כמו היום-  המדינה לא היתה קמה. יש היום צורך משמעותי להביא לרפורמות ולחסל את הבירוקרטיה.  

הנגב והגליל – אם אני לא אתן עדיפות לנגב ולגליל אף אחד לא ייתן. כל שר עושה כראות עיניו וקובע את מדיניות משרדו.  

דיברו רבות נגד קצבאות ילדים שבגללן אנשים לא יוצאים לעבוד, אך מצווה יותר גדולה מלתת לאדם לחם זה לתת לו עבודה. תוכנית וויסקונסין היתה שוק עבדים: לקחה אנשים מבוגרים, מוגבלים, חולים ועשו שוק עבדים. כולם מדברים בעד הוצאת אנשים מהעוני, אך מה שעשו במקום זה להוריד להם את הבטחת ההכנסה והטילו גזרות. 

אז כמו שמציבים יעדי אבטלה, אי אפשר להתעלם מחינוך והכשרה תעסוקתית. גם אי אפשר להתעלם מקצבאות ילדים. אמנם קשה לשמוע את זה, אך משפחה עם 5 ילדים לא יכולה להתקיים רק על משכורות. לכן בא ביטוח לאומי לתת השלמת הכנסה למשפחות כאלו שמתקשות להתפרנס. אז אמנם אסור להתעלם מעליית הגרעון, האינפלציה, שער הדולר הנמוך, אבל ההשקעה בחינוך, בדגש על חינוך ומסורת יהודית הינה דבר נדרש. צריך לעשות ככל שניתן כדי לשלב מדיניות כלכלית עם חברתית. ההכשרה בסקטור החרדי הולכת וגוברת. גם נשים וגם גברים עוברים למקומות עבודה, בהיי-טק ובעוד.  

אבל קודם כל צריך לצמצם את הפערים בחברה. מי שחושב שהשינוי התרבות מעוני לעושר יעשה ללא קצבאות והשלמת הכנסה, טועה. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד