כניסה לחברים רשומים



ד"ר יעקב שיינין

בחרנו דווקא להציג ענף שיש לו בעיות ואין לו סיכוי כביכול, וחשבנו מה אפשר לעשות ואיך אפשר לעזור לו. אם יש כשל שוק שבו נדרשת מעורבות ממשלתית -  הרי בשביל זה קמה ממשלה כלכלית. אני אתחיל בהצגת הבעיה ואח"כ אציג את הפיתרון. 

בציר הזמן, קצב הגידול הממוצע בתיירות הוא בקושי 2.9%, כאשר בשאר העולם הוא 4%. אילו היינו צומחים כמו שאר העולם, היו פה 3.3 מיליון תיירים בשנה, אבל כיום יש 2.3 בלבד. יש 3 קבוצות של תיירים שלכל אחד מאפיינים שונים: 

1.       ביקורי קרובים יהודים – דווקא פה מדינת ישראל עושה עבודה מאוד טובה. היום 10% מיהדות העולם באה כל שנה לישראל. אך זוהי קבוצה חסומה. נגיד יבואו 15% בשנה, אבל בזה זה נגמר. יש רק 8 מיליון יהודים מחוץ לישראל שזה גבול מבחינה מספרית. 

2.       תיירות עסקים\נופש\לימודים – תיירות "נורמאלית". פה צריך להבדיל בין תיירות עסקים שתתפתח עם הכלכלה וזה לא בעיה. הבעיה היא בתיירות נופש, שכנראה ישראל לא אתר נופש שיכול להתחרות בעולם (להוציא את אילת). ישראל ביחס לטורקיה, יוון, תאילנד – אין לנו יתרון יחסי בזה. מזה לא יצמח ענף שכדאי לחשוב עליו במונחים מקרו כלכליים.  

3.       אבל יש את התחום השלישי. התיירות הדתית-היסטורית הנוצרית, שהיא הפוטנציאל הגדול ואפילו לא הצלחנו לנצל אותו. ישראל היא ארץ קודש ל-2 מיליארד איש. נביט על שנת 1999-2000, שיא הפופולאריות של ישראל: לפני הטרור, לפני האינתיפאדה, על סף הסכם שלום. הגיעו בקושי 1.4 מיליון תיירים. הבעיה היא לא האינתיפאדה, הבעיה היא 1999-2000. וזו הבעיה שאני טוען שיש פוטנציאל הרבה יותר גדול ואני טוען שאנו לא מממשים אותו. תזכרו את נתב"ג 2000. היו מספרים דמיוניים על תיירים שיבואו. לא היה מוכן נתב"ג 2000, גם לא היה צריך אותו. אז אי אפשר להגיד שהבעיה היא הטרור, כי התחילה הרבה לפניו. 

 

אם כן, מה הבעיה פה? יש כשל שוק? מה הוא? מה עושים? 

לפי גידול טבעי, אם היום באים לישראל 2.3 מיליון, ב2025 יהיו 4.6 מיליון. מתוכם 1.7 שהם התיירות הנוצרית, שזה יותר משנת 2000, אך עדיין ענף שולי בכלכלה הישראלית. אנו טוענים שפה יש את הפספוס הגדול ביותר שלא השכלנו להשתמש בו. זה מחייב הערכות אחרת ופיתרון ממשלתי שייצר מערכת שתמנע כשל שוק. 

ניסיתי להגדיר את המוצר – יש לנו ייחוד – יש לנו 2 מיליארד איש שבשבילם ישראל היא ארץ הקודש. כל חייו של ישו היו פה. נולד, גדל ומת פה. צריך לקחת כל נוצרי, ולגרום לו לעלות פעם אחת בחייו לארץ הקודש למסע בעקבות חיי ישו, יש 500 מיליון נוצרים מארצות עשירות, שאם היינו משכנעים אותם לבוא, זה פוטנציאל של 10 מיליון תיירים בשנה בישראל. כאשר מסתכלים על האתרים שיש לישראל, אין אף מדינה בעולם שיכולה להתחרות בה. מבחינת השיווק והפרסומת אין מוצר מפורסם יותר מה-"הולי לנד". גם התנ"ך, הברית הישנה, וגם הברית החדשה מדברות עליה. 

אז למה לא באים לפה? סידרנו מסלול טיול של 25-30 אתרים שאין מקום אחד בעולם שמשתווה להם. אז למה זה לא יוכל לקרות עכשיו?  

1.       אנו עדים היום שהאתרים האלה לא בנויים לקלוט כה הרבה אנשים, הם לא אטרקטיביים ולא מושקעים. יש לפתח את האתרים האלה (הממשלה קיצצה מ150 מיליון ל80 מיליון) בהשקעה כספית. 

2.       אין בתי מלון. צריך עוד 70 אלף חדר. 35 אלף חדר בתוואי הרגיל, ועוד 40 אלף בשביל התיירים. כיום אין יזמים שמוכנים להשקיע בחלום הזה של 5 מיליון תיירים בשנה. מעבר לזה צריך את הנושא של התעופה. הרי אנו לא באירופה, הכל פה תובלה אווירית. צריך גוף שיש לו מערך תובלה מאסיבי.  

 

המדינה צריכה לבנות את המוצר, צריכה לדבר על שיווק המוצר עם הכנסיות הנוצריות למיניהן, וצריך לגרום לסקטור העסקי לפתח את התשתית התיירותית.  

אבל מה יקרה אם תהיה מלחמה? זה הפסד של שנה. איזה יזם ייקח על עצמו כזה פרויקט כשיש כזה סיכון כספי? השאלה מה עושים? – או שמוותרים והולכים, או שהממשלה נותנת רשת ביטחון, ואומרת "אם קורה מאורע בטחוני חיצוני, המדינה משלמת לך את כל ההוצאות הקבועות על אותו מלון". זה דומה עכשיו לנזקי הבצורת או נזקי הקרה. ברגע שאתה יודע כיזם שלא יכול להיות לך התנודתיות הזו, ויש לך גב ממשלתי, אז הכל טוב. לכן כל מה שצריך לעשות זה להציע רשת ביטחון על תשתיות של יזמים פרטיים: כל מי שבונה חדר חדש הוא מקבל ביטוח מלא.  

מה עשינו? 

1.       ביטחנו (למרות שאף אחד לא רוצה) כנגד סיכון שלא תלוי ביזם.  

2.       בדקנו מודל שבו הנחנו ש20% מהזמן יהיו שנים גרועות מבחינה ביטחונית (כלומר 4 שנים טובות, ושנה אחת קטסטרופאלית). חישבנו את הכדאיות למשק הלאומי, והתברר שמה שאנו רוצים זה שהיזם ישלם 5% מהפדיון תמורת ביטוח מלא. מה שעולה לממשלה 6%, אבל הרווח הוא בזה שהיא מעבירה את התיירות לתוואי אחר. 

 

זה יעלה למדינה 400 מיליון שקל לשנה, או 6000 שקל לכל חדר (מדובר על שנת 2025). וזה בהנחה שפעם ב-5 שנים תהיה שנה גרועה. היתרון הוא שתהיה תוספת תעסוקה של 30 אלף איש. 6% מהמועסקים בשירותים יכולים לעבוד במלונאות. זה פיתרון לאותה 80% מהמועסקים שלא יעבדו בהיי טק. התוצר של התיירות יכפיל את עצמו ויהפוך ל-2% מהתוצר.  

 

הראינו שבענף אחד כל מה שצריך לעשות זה ליצור תנאי רקע, שבו הפוטנציאל כ"כ גדול, ואפילו לא התחלנו לגעת בו. אם הצלחנו בזה, אז זה נותן לנו את המקום שבו הממשלה צריכה להתערב – לתקן כשל שוק.  

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד