כניסה לחברים רשומים



ח"כ ד"ר יובל שטייניץ

שמענו הערות מעניינות לגבי שאלת הסודיות של הפעולה בסוריה בשישי בספטמבר. השאלות האלו יטרידו אותנו עוד זמן רב ונמשיך לשקול אותן. לכל סודיות יש דילמות בין אם לשמור אותה או לא. 

זה מזכיר לי את המצב בארה"ב, כאשר דנו האם להראות לציבור האמריקאי כיצד הצבא המצרי, 

לא רק שאינו מונע, אלא גם סייע לחמאס להבריח נשק לרצועה, כדי להפחית את הסיוע הבטחוני למצרים. החליטו שלא להראות את התמונות, למרות שהיה אישור בטחוני. מבחינתי זו פגיעה בדמוקרטיה. 

 

דו"ח ה-NIE פגע קשה במאבק נגד ההתגרענות של איראן; הוא נתן תרוץ לסין ורוסיה לרכך את עמדתם. הדו"ח מופרך מעיקרו מכיוון שהוא סותר את עצמו, והוא הדו"ח הביזארי ביותר שקראתי אי פעם. 

 

אנו יודעים הרבה על איראן, אך יש אלמנטים לא ידועים שמעלים חששות. לדעתי, אנו יודעים מספיק גם בכדי לדעת דברים שאין לנו הוכחות עבורם. 

כדי להסביר את הנקודה הזו אני אמשיך במשל של "כיפה אדומה": כאשר כיפה אדומה נכנסה לבית של סבתא, היא הרגישה שמשהו מוזר והתחילה לשאול אותה שאלות: למה האוזניים שלך כל כך גדולות, העיניים וכו'. לבסוף, כיפה אדומה לא יכלה להתעלם מנושא השיניים, וכאשר המשיכה לשאול, הזאב טרף אותה.  

השאלות שאמורות לעלות פה הן: איך זה יכול היה לקרות, הרי היא חשדה במשהו? למה היא שאלה על השיניים רק בסוף? אולי היא ניסתה להדחיק משהו? 

דבר אחד ברור ההתעלמות עלתה לה ביוקר. 

דו"ח המודיעין האמריקאי לגבי איראן הוא אנלוגיה מדויקת למשל זה. 

 

אנו רואים את התשתיות הגרעיניות האיראניות, רואים את הציפורניים והאיברים, אך עדיין שואלים שאלות. הסיפור עוד יותר חמור, כשכיפה אדומה נכנסה לבקתה, זו לא הייתה הפעם הראשונה בה היא ראתה את הזאב, אך התעלמה בכל זאת, וכך גם הדו"ח האמריקאי. 

סיפור מוזר! 

 

אז השאלה היא מה אומר לנו הסיפור הזה, ומה הוא מספר לנו? 

תארו לכם חברת מטוסים הודית שרוצה להתחרות בבואינג ואיירבוס ולהיות מספר 3 בשוק המטוסים העולמי. תארו לכם שאחרי שנים של השקעה והקמת מפעלים, החברה מכריזה שהיא לא תצא לשוק עם המוצר שלה; כך גם האיראנים שהשקיעו סכומי עתק בתשתיות, ואז כביכול לא 

ישתמשו בהן ליצור נשק גרעיני. הפיתוח של הטכנולוגיה נמשך כביכול בלי מטרה. 

 

התוכנית הגרעינית שלהם כבר בת 20 שנה, זו תכנית של מיליארדים. מה יעשו האיראנים עם כל הטילים שיוצרו בשנים האחרונות? הרי ייעודם ברור.  

לכן כל אדם צריך לשאול את עצמו מה הולכים לעשות בכור ובצנטריפוגות אם לא ליצר פצצה. 

 

לכן אין צורך בכל הנתונים בכדי להבין שהדו"ח מופרך מבחינה לוגית. 

 

אם היו מגישים דו"ח שכזה לכנסת ישראל היינו מבקשים שהמודיעין ישקול את הממצאים מחדש. 

כאשר ביקרתי בארה"ב לא ראיתי שום סימן לבואו של הדו"ח, למרות שדו"ח בהיקף שכזה צריך לפחות כ-6 חודשים בכדי להיווצר, לכן מוזר שהדו"ח ושינוי העמדה האמריקאית הגיע כהפתעה. 

זו בעיה לדמוקרטיה האמריקאית. 

 

יש לי חשד שהדו"ח מוטעה. נאמר בו שמ-2003 איראן אינה מפתחת טכנולוגיה ליצור נשק גרעיני, הדו"ח מחזק את הטענה המוטעית שסנקציות הינן אפקטיביות. 

הרי מה שקרה ב-2003 זה כיבושה של עיראק. אם נניח שזה עצר את הפיתוח, אז זו הוכחה 

שלחץ צבאי הוא זה שהשפיע. 

הדו"ח אינו מזכיר ומתייחס לאפשרות זאת, מכיוון שאז הוא היה נאלץ להמליץ על הפעלת הצבא לשם יצירת לחץ. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד