כניסה לחברים רשומים



ד"ר עודד ברוש

הערה מקדימה לכל הנושא: היא שדעת הרוב הוא שיהיה ניתן להרתיע איראן גרעינית על סמך ניסיון המלחמה הקרה. אם כך השאלה הנכונה היא כיצד ניתן להרתיע את איראן הגרעינית. הטרמינולוגיה והמושגים של עולם החשיבה נגזרים מתורת ההרתעה שהקונטקסט והנחות היסוד שעמדו ביסודה השתנו. זאת,  מאחר והיא לא נתנה תשובה לשיקולים פוליטיים ולחולשות האנושיות המקובלות בקבלת החלטות, בעיקר בעיתות משבר .  

 

אחד המושגים החשובים הינו המכה השנייה – זו אינה רציונאלית לביצוע מאחר והיא לא תביא תועלת ואף עשויה להוביל לנזק. היכולת והאסטרטגיות שמקובלות כלפי מנהיג אחד לא נכונות תמיד ליריב אחר.  

 

ב"עידן הגרעיני השני" – זוהו המכשולים הרבים לאופן התפקוד התקין של ההרתעה כפי שלימדה תורת ההרתעה שבאה לידי ביטוי אצל– בראקן, גריי, פיין ואחרים. אנו מצווים על ידי גריי ופיין להכרה מיטבית של היריב על מנת שנוכל לעצב את ההרתעה הנדרשת, ועל מנת לצמצם ככל הניתן את מרחב הטעויות. ההרתעה בכל מקרה אינה יכולה להיות מובטחת (גריי – “ensured”), והיא תלויה בנכונותו של המורתע להיות מורתע (כל אמצעינו וצעדינו יכולים לתרום להחלטתו, אבל אינם שווי-ערך להחלטתו). 

 

על מנת לבסס "הרתעה חדשה" אני רוצה להסתמך על מספר מקורות: 

1.       הנייר הלבן הבריטי מנתח את האתגרים והאיומים, וממליץ על המענה (לחדש צי צוללות גרעיניות). 

2.       פרוייקט דניאל ממליץ על: 

·          כושר מכה שנייה של ישראל הכולל יכולת לתקוף 15 אתרי נגד, בעלי ערך ומרכזיים במרחב  

·          הרתעה קונבנציונאלית על מנת לצמצם סכנות הסלמתיות מלכתחילה. 

·          מניעה (“Pre-emption”) על בסיס דוקטרינת בוש מ-2002. 

3.       קורדסמן מתאר השלכות מלחמה גרעינית: 

·          בישראל יהיו בין 200 ל-800 אלף הרוגים (21 יום).  

·          באיראן יהיו בין 16 ל-28 מיליון הרוגים (21 יום). 

              המסקנה שלו היא שאף אחד לא יפתח במלחמה גרעינית. 

 

האתגר:  כיצד ליישם את ההרתעה לאור המלצותיהם של גריי ופיין. 

התגובה האיראנית לנאמר בפרסומים שנבחנו לעיל עלולה להיות ביטול ("מקורותינו מוסמכים יותר והם טוענים אחרת"), עלולים לראות את סוגיית "המכה השנייה" במונחים אחרים, נטועים בתפיסתם התרבותית. ראוי להיזהר מאמונה עיוורת "מאגית" בעצם קיומה של הרתעה גרעינית כמבטיחה את ההרתעה. 

 

לסיכום, ההרתעה איננה יכולה להתבסס על ההנחות של תורת ההרתעה כפי שהיא מוכרת עד כה. ההרתעה יכולה להצליח, בתנאי שהיא מעוצבת ובנויה כך שתתאים בדיוק ליריב המסומן 

לצורך זה. קביעותיהם של גריי ופיין עומדים:  ההרתעה יכולה לעבוד, אבל רק בתנאי של הכרה מעולה של היריב. אנחנו צריכים לשקוד על העיצוב, הארכיטקטורה והבנייה של הרתעה "חדשה", שונה ממודלים קודמים. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד