כניסה לחברים רשומים



פרופ' אמנון רובינשטיין

תוצאות המבחנים האחרונים בהבנת הנקרא בקרב המתגייסים לצה"ל הינם פעמון אזעקה. 

 

מערכת החינוך אינה גרועה, אך יש בה הרבה דברים מדאיגים. אקח גם אני לדוגמא את האוניברסיטאות האמריקאיות, שתמיד נמצאות בראש. האוניברסיטאות בישראל אינן נמצאות בראש, למרות שהישראלים והיהודים תמיד נמצאים בכל האוניברסיטאות הגדולות והחשובות כמרצים וכחוקרים. האוניברסיטאות הטובות בארה"ב כולן עצמאיות, בלשון ישראלית כולן אינן מסובסדות; כולן מחליטות לעצמן על תוכן הלימודים. 

 

החינוך הוא נושא המטריד את כל העולם. כרגע ישנה התנגשות של ערכים בין שיווין לבין מצוינות. שאלה שנייה המטרידה את העולם היא בין בחירת הורים לבין הכתבה לאיזה בי"ס לשלוח את ילדם. פעם ניתן היה להכתיב הכל, אך כיום רואים שבחירת הורים משפיעה, לא ניתן להכתיב להורה לאן לשלוח את ילדו, שכן הורים יקומו ויעברו ממקום מגוריהם. מעל כל אלה מרחפת השאלה האם לעבור לשכר לימוד חינם. איך מונעים פערים בין עשירים לעניים? איך יוצרים מצב בו כל ילד, לא משנה לאיזו משפחה נולד, יקבל שיווין הזדמנויות, זו שאלת השוויון. שאלת המצוינות היא איך אנחנו ממצבים את ישראל בשורה הראשונה בתחום החינוך.  

הפיצול במערכת החינוך לפי סקטורים הינו בעייתי מאוד. 

 

לבסוף, הגיעה שעת המעשים והרפורמות. תפקיד שר החינוך אינו ניתוח המצב, אלא מעשה. ניו-זילנד, קנדה ושוודיה עשו רפורמות כאלו. גם אנחנו נוכל אם רק נרצה בכך. 

 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד