כניסה לחברים רשומים



פרופ' יולי תמיר

הרפורמה המדוברת נוגעת לשאלה המרכזית כיצד גורמים לניתוק בין הפן הסוציו- אקונומי של התלמיד לבין הישגיו בלימודים. ישנה שחיקה של מעמד מערכת החינוך כגורם מחנך, והעובדה כי בתי הספר שלנו אינם יוצרים קהילות מחנכות. כיצד יוצאים ממציאות זו? המפתח לרפורמה שיצאה לדרך הוא גורם הזמן. מערכת החינוך זקוקה לשני דברים פשוטים - זמן ומורים טובים. המחסור הוא בזמן איכות, שמעניק קשר אישי, כמעט אינטימי, בין מורים לתלמידים. כמו כן, העובדה שמורים עומדים בפני כיתות צפופות וכתות בעלות ההטרוגניות הגדולה בעולם המערבי, פוגעת ביכולתה של המערכת לתת מענה לצדדים.  

 

משנת 1997, איש לא טיפל בנושא השכר מהגננות ועד לפרופסורה, אך לאט לאט המערכת הזו נסגרת עם הסכמי שכר שמאפשרים בסיס לעבודה עתידית. השינוי המהותי הוא ניצול הזמן העומד לרשותנו בחינוך. המטרה היא להשית את האיכויות של החינוך הפרטי המושתת על יחסים אינטימיים בין המורה לתלמיד ועל השקעה, על מערכת החינוך הציבורית. הווה אומר, להעניק למורים את האפשרות לעבוד בצורה אינטימית ואישית עם תלמידיהם.  

 

אופן הפעולה הוא לסגור פערים כלפי מעלה, לטפל בתלמיד בשלבים המוקדמים של החינוך תוך שימת דגש על טיפול בעיית האוריינות, שהינה בעיקרה בעיית קריאה וכתיבה, שהיא בעיה מאד קשה. במדד עולמי ישראל ממוקמת במקום השמיני, בעוד שבתחום הוראת הערבית, היא במקום ארבעים. ילד ערבי שלא רכש מיומנות שפה הערבית, יתקשה אחר כך ברכישת מיומנות עברית, ולאחר מכן ברכישת מיומנות באנגלית.  

 

שיפור איכות המורים מתמקד בשכר מחד ובגיוס מאידך. הקצאת שעות מורה לעבודה פרטנית, עבודה בקבוצות קטנות, מתן יחס אישי ועבודה ממוקדת הינם ערובה לפתרון בעיות וזיהויין בשלבים מוקדמים. 

 

הממשלה תאשר ביום ראשון הקרוב תכנית נוספת וחדשה בהיקף של 2.3 מיליארד שקל, שמטרתה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה ל-32 תלמידים. התכנית מבטיחה פיצול של כיתות א' ו-ב' לקבוצות למידה קטנות של רכישת מיומנויות יסוד. כל זאת למען מתן אפשרות למורים לעבוד בצורה שיטתית, אישית וממוקדת. קבוצות הלימוד מהוות את המפתח לשינויים רבים. תכנית זו תיושם במדרג דיפרנציאלי - על פי מדד טיפוח. נפנה לבתי הספר שמוגדרים כחלשים, על מנת לתת להם הזדמנות חדשה תוך מספר קצר של שנים, עם כלים שלא היו בידם מעולם.  

 

המדדים להצלחת הרפורמה הינם עלייה בשביעות הרצון של התלמידים והמורים. דבר חשוב  להצלחת מערכת הוא טיפול הן בחלשים והן במצטיינים. משום שיש קבוצות רבות של מצטיינים, יש צורך שלמורים יהיה זמן לתת שיעורים פרטניים וכך לחזק את המצטיינים. איכות המורה תעלה באמצעות העלאת שכרם באופן מהותי, טיפול במערך הגיוס וההכשרה, תוך העלאת רף הקבלה שכבר היום הוא במגמת עלייה. 

 

שיפור החינוך - הרפורמה הפדגוגית מאפשרת, כאמור, זמן רב יותר, תוך דגש רב יותר על ביצוע עבודות חקר וגמר, שמקדמים חשיבה, ופחות דגש על שינון חומר. במקביל, החינוך לערכים הינו חשוב מאד אף הוא, כמו החינוך לאזרחות שעלה לשתי יחידות לימוד. אחת מהמטרות הסופיות היא שכל תלמידי ישראל יעשו ארבע יחידות לימוד באנגלית כדי להעלות את רמת תעודות הבגרות. היעד האחרון הוא פיתוח חשיבה מחודשת של לימוד מדעי וטכנולוגי.  

 

לגבי החינוך הבלתי פורמלי יש מהפכה, שבאה לידי ביטוי בדרכים שונות, כגון פרויקט "נוער במרכז העניינים", חיזוק מועצות התלמידים, עלייה במספר המצטרפים לתנועות הנוער, מענק תעודת בגרות חברתית שמביעה הערכה לפעילות חברתית, ועוד. 

 

המהפכה שרוצים להוביל מוקדשת, כאמור, לקשר האיכותי בין מורה לתלמיד. תוך חמש שנים, נתחיל לראות שרכשנו כלי עבודה שלא היו קיימים במערכת, המאפשרים דיאלוג אישי ופרטני והישגים גבוהים יותר. 313 בתי ספר כבר הטמיעו את הרפורמה, וכעת בתהליך מצויים עוד מאות בתי ספר שיאמצו את הרפורמה כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה. 

 

באשר להשכלה הגבוהה, יש חשיבות עליונה לכך שהמערכת, שהחלה בדיון על ועדת שוחט וממשיכה, תצא לדרך באמצעות 2.5 מיליון שקל תוך חמש שנים. לאחר שנתיים גרועות באקדמיה, נושא שכר הלימוד לא יכול לעמוד כעת על סדר היום הציבורי, לכן יש להקפיאו וללכת הלאה עם מסקנות ועדת שוחט. התקווה היא שבזמן הקרוב יהיה מתווה של 600 תקנים נוספים, תוספת תקציבי מחקר, תוספת לביסוס המוסדות האוניברסיטאיים בכלל, והמכללות בפרט. באם יושלם הדו"ח, נדע שלאחר שנים רבות של שחיקת התקציב, אנו עומדים על 12 מיליון שקל של התחייבויות חתומות עם שר האוצר לשנים הבאות. אם יושלם מהלך ההשכלה הגבוהה, ניצור תשתית להצלחה. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד