כניסה לחברים רשומים



חה"כ חנא סוויד

אין לי עמדה עקרונית נגד התנדבות ונגד חובת הפרט לתת לכלל. 

 

המושג של התנדבות ותרומה קיים גם בחברה הערבית. יש תקדימים מהעבר ומההווה שההתנדבות הייתה פורחת. בסופו של התהליך, יש להגיע למצב בו האוכלוסייה הערבית תרצה לתרום לקהילה. יש לדאוג לתנאים הכרחיים לשם כך.  

שירות לאומי אזרחי אינו המצאה ישראלית. שירות שכזה קיים גם בגרמניה, וגם שם יש ויכוח על הנושא. דרך אגב, היהודים פטורים משירות מסיבות ברורות. 

 

קיימת השתמטות משירות בחברה הישראלית. מי שמתנדב צריך לעשות זאת ברוח טובה ומרצון, ולא מתוך כפיה. הבעייתיות בפרויקט הינה כי הוא נתפס ע"י האזרח הערבי בישראל כאובייקט בטחוני. יש מספר תנאים שיש לקיים, הקשורים לאזרח הערבי בישראל, בכדי שיוכלו לבקש מאזרח ערבי לשרת.  

 

מספר תחומים הקשורים לערבים כאזרחים בישראל: 

 

1.       רבע מהאוכלוסייה הערבית בישראל נפקדת. ליד תעודת הזהות מחזיק הערבי בתעודה נוספת המעידה כי הוא נפקד. תעודה זו הונפקה בכדי להפקיע את אדמותיהם. יש ליישר את ההדורים בעניין זה. 

2.       אובייקט מבחינה ביטחונית – כל אזרח ערבי חשוד כי הוא סכנה ביטחונית. אי אפשר לדרוש מסכנה ביטחונית לתרום לחברה הישראלית.  

3.       עצם קיומו של אזרח ערבי בישראל מהווה בעיה אסטרטגית. 

 

לאחרונה, הוצע חוק בכנסת המדבר על הקצאת קרקעות רק בעבור יהודים ולא בעבור ערבים. קרקעות בישראל הינם אדמות לאום, ולערבי אסור לקבל אדמות אלה. עניין זה מקודם במכשיר אזרחי – הכנסת. כניסה של אזרח ערבי ליישוב קהילתי אסורה.  

 

הסוגיות בעייתיות, ויש לחשוב על יצירת תשתית שוויונית על מנת לעודד עזרה והתנדבות לטובת החברה בכלל והחברה האזרחית הערבית בפרט.  

 

אני מציע אלטרנטיבה. אני סבור כי פרויקט זה אינו ראוי. במקום שהיוזמה תבוא מזרועות הביטחון, אני קורא למדינה לבזר פרויקט זה.  

על הרשויות המקומיות הערביות לארגן מערך שירות בהתאם לצרכיהם ועל הממשלה לסייע להם.

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד