כניסה לחברים רשומים



פרופ' מנחם ברינקר

אין סיכוי למצות עד תום את נושא היחס בין דת ללאומיות, לכן אזכיר כמה נקודות. 

במובן מסוים אין דבר כזה יהדות חילונית, כי זה לא זרם וזה גם לא יכול להיות זרם כי מה למעשה, מאחד אנשים כאלה? אך יש יהדות חילונית, כי יש רבים כאלה. במובן הזה יש דבר כזה וזה מקיף לא רק חלק מהישראלים אלה את הרוב. 

 

חילוניות יהודית צמחה מאוד מאוחר והיא תופעה מאוחרת גם ביחס לעמים אחרים. הישראליות היא סימביוזה של יהדות ולאומיות ואי אפשר להפריד ביניהם. 

 

מאמצע המאה ה-18 התפתחו שלוש פרדיגמות: 

1.       דת ללא לאומיות- דת שיכולה להתיישב בכל סוג של לאומיות אנגלית, גרמנית וכו'. 

2.       לאומיות ללא דת- הדת היא רק אחת מנכסי הלאום. 

3.       הפרדיגמה הישנה של דת ולאומיות בסימביוזה. 

פרדיגמות אלו בולבלו בעצם. רבים לא יכלו להבין אותם ואף ערבבו גם יחד דת ללא לאומיות, לאומיות ללא דת ועוד מיני שילובים. 

      

לא כל היהודים קיבלו את הפרשנויות  של אחת מהפרדיגמות הללו ונוצרה מבוכה. 

לא  ניתן לעצור התבוללות של נוער יהודי בגולה ע"י זה שמשכנעים אותם שהיהדות היא תרבות. לא נגזרת כליה על העם היהודי כתוצאה מחילון ואולי אפילו היה זה מזל שהחילוניות הגיעה, יתכן והצילה את היהדות מקיפאון.  

 

האידיאל של היהדות כתרבות הוא חשוב כי הוא מעביר את הדיון מבחינה לא רציונאליות של כמויות (כמה יהודים אנחנו? מה מספרנו בעולם?) לשאלות נכונות של מה איכות חיינו? האם אנו איכותיים?  

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד