כניסה לחברים רשומים



מר אמנון בארי סוליציאנו

אחריות ממשלתית לשילוב ושוויון יהודי-ערבי במדינת ישראל. 

יחסי יהודים-ערבים 2008–2000: מימד הדחיפות: 

החרמת חגיגות ה-60 

כשלון חוקה בהסכמה 

מסמכי החזון 

סוגיית שירות אזרחי 

אירועי פקיעין 

הריסות בתים 

ירידה בשיעור ההצבעה 

חוק האזרחות (איחוד משפחות) 

פרשת עזמי בשארה 

עמדות האוכלוסייה הערבית כלפי ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית: 

          33% חשים שהם חיים במדינה דמוקרטית 

          62% חושבים כי ישראל לא יכולה להיות יהודית ודמוקרטית באותה עת 

          94% רואים בציונות תנועה גזענית 

          87% רואים בחוק השבות חוק מפלה 

                                                                       (מדה אל-כרמל 2004) 

שילוב ושוויון: מימד החשיבות –  

ביטחונית: ביטחון לאומי, ביטחון אישי, יציבות חברתית.  

כלכלית: צמיחה כלכלית, חיסכון בהוצאה ציבורית. 

מדינית: השתלבות במרחב האזורי, הסדר ישראלי-פלסטיני, לגיטימיות בינלאומית. 

ערכית: חיזוק הדמוקרטיה, עושר ומגוון תרבותי, ערכי דת ומוסר, ערכים הומניסטיים אוניברסאליים, מימוש חזון מגילת העצמאות, שיווין הזדמנויות. 

עמודי התווך של עשייה ממשלתית לשילוב ושוויון:  

התווית אסטרטגיות פעולה 

הטמעת נורמות 

חקיקה 

יצירת חזון משותף 

כינון מוסדות 

חינוך לחיים משותפים 

שינוי טרמינולוגיה 

  

דגשים לאחריות ממשלתית: 

          מתן ביטוי לצורך בהסדרת יחסי רוב-מיעוט בישראל  

          הידברות רציפה עם המנהיגות הערבית  

          פיתוח חזון משותף לשתי האוכלוסיות 

          דה לגיטימציה להדרה ולאי-שוויון 

          חקיקה 

          כינון מוסדות סטטוטוריים לשילוב ושוויון 

          יצירת מרחבים משותפים וקידום אינטראקציות ושותפויות בין הצדדים  

          צעדים בוני אמון בין מוסדות הממשל לציבור הערבי  

 

ניסיון מצטבר מן השטח, ממקרי-מבחן וממקומות אחרים בעולם (למשל, צפון-אירלנד)
מלמד כי ניתן לעצור את הסחף, גם בהיעדר יחסים קרובים ומאוויים לאומיים משותפים
על ידי לקיחת אחריות מצד הממשלה. 

הדפסשלח לחבר

עוד בנושא זה

עבור לתוכן העמוד