כניסה לחברים רשומים



ראש עיריית לוס אנגלס, חולדאי, משה פדלון, צבי אקשטיין

בכנס הרצליה ה- 14 התקיים מושב בנושא 'צינון שוק הנדל"ן: חלקן של הרשויות המקומיות ביצירת דיור בר השגה' בהנחייתה של נעמה סיקולר. משתתפי המושב: The honorable Antonio R. Villaraigosa, 41 st mayor of los angeles (2005-2013), professor of the practice of policy, USA price school of public policy, ד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"ל מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן, המרכז הבינתחומי, מר רון חולדאי, ראש עיריית תל אבי- יפו, מר משה פדלון, ראש עיריית הרצליה, פרופסור צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה, המרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.

אנטוניו ויאלרגוזה: בעיית הדיור בישראל לא שונה ממקומות רבים בעולם. גם בתקופתי כראש עריית לוס אנג'לס נאבקנו לטפל בדיור בר השגה. לא משנה איפה אתה גר בעולם, לא משנה מה גודל העיר, לא משנה איפה אתה ראש עיר- בכל מקום ישנה בעיית תחבורה, ביטחון, איכות הסביבה וכמובן בעייה של דיור בר השגה. האתגר לערים שמושכות אנשים רבים לעבוד ולחיות בהן הוא דיור בר השגה. בארה"ב קיים שיתוף פעולה בין הרשויות השונות, אולם מדובר בסוגיה שעל ראש העיר לפתור. האתגר הוא שלאנשים יהיה את הדיור הראוי בכדי שיוכלו לעבוד ולחיות בעיר. תמיד יש מתח בין המחוקקים והקונגרס, אני הגשתי תכנית לדיור בסך 5 ביליון דולר. וזה אך ורק לעיר לוס אנג'לס. הקמנו קרנות נאמנות שיתנו הלוואה על מנת לבנות דירות באזורים שונים בעיר. דבר נוסף שעשינו היה הקלה במיסים לצורך עידוד השקעות בעיר. כלי נוסף ואינו ייחודי ללוס אנג'לס הוא שימוש בהגדרת אזור שבו יש מימון והקלה במס. יש להקצות מספר מסוים מתוך הדירות הנבנות לרכישה בסכום שהוא בר השגה. השתמשנו בבונוסים שמאפשרים לקבלנים הללו לבנות מספר דירות נוסף ממה שהוקצה לאותו אזור ובכך מספר הדירות שהן ברות השגה גדל. את אותו העיקרון יישמנו גם על מקומות חניה. צריך לבנות חכם, לבנות ירוק, ולפיכך אפשר לתת בונוסים שונים. ברוב הערים יש בירוקרטיה, בלוס אנג'לס היית צריך לעבור בין 14 מחלקות שונות עד למתן אישור בנייה. כשהפכתי לראש עיר הורדתי מ 14 מחלקות ל 2 מחלקות וכיום יש רק מחלקה אחת אותה צריך לעבור לצורך קבלת אישור הבנייה.  זה חסך זמן וזמן זה כסף. המצב היום חוסך כסף לקבלנים. עודדנו קבלנים שמציעים דיור בר השגה, ולכן הם היו קופצים לראש הרשימה למתן אישורי בניה".

 

אפרת טולקובסקי: בישראל רידדו את הדיון על שליטה של מנהל מקרקעי ישראל. מחירי הדירות הריאליים בישראל מ98 עד 2000 ירדו ב18% ובאזורים מסוימים אפילו הרבה יותר. שינוי המגמה התחיל ב2005, מאז 2008 אנחנו רואים עלייה גבוהה במחירי הדירות. לפי המדד שלנו ב2013 המחירים יחסית יציבים. צועקת על חולדאי "אתה אל תחייך, אצלך הם בתל אביב הם הכי גבוהים. דירות של כ-70 מטרים. ברבעון הראשון של 2014 אנחנו רואים ירידה של כ1.5%, באזורי הביקוש היקף העסקאות ירד דרמטית.

 

רון חולדאי: "ההבנה שיש צורך לעבוד עם גורמים עירוניים בנושאי הדיורהגיעה גם לאובמה. הממשלה שולטת בשלושת הגורמים המשפיעים על הדיור בישראל: קרקע, תיכנון וחקיקה. נכון להיום לדור הצעיר לא תהיה דירה לעולם. למדינה יש את הכלים לדאוג לדיור. שלא יספרו לנו סיפורים, המסקנה הבלתי נמנעת היא שאין מדיניות ואין תיכנון. אולי הם רוצים שכל הצעירים יעברו לשטחים? יש לפתח תחבורה ציבורית מתקדמת ויעילה שתגדיר יעד של 45 דק הגעה למרבית היעדים. במציאות שבה הדיור יקר, איך מייצרים דיור שהוא בר השגה לציבורים מסוימים?. אנחנו היום מאכלסים שני פרויקטים ב30% פחות ממחירי השוק ויש לנו עוד פרויקטים נוספים.

יש בתל אביב המון קרקע של המדינה, הצענו למדינה לנהל עבורם את הקרקע. אם היו נותנים לנו לעשות את העבודה היינו בונים עוד מאות יחידות דיור בעיר. אנחנו הקטנו בתוכניות עתידיות את גדול הדירות הנבנות בעיר בכ1- מטר בממוצע על מנת להוריד את המחירים.  

מכמות הפופוליזם סביב כל הנושא של תכנון ובניה- אפשר לבנות הרבה מאוד בתים. אין שוק תל אביבי, יש שוק מדינת ישראל. תל אביב היא הצופציק של הקומקום. במדינת ישראל הצליחו לטפל בנושא הדיור רק כאשר טיפלו בנושא באופן נקודתי. המציאות האורבנית של המדינה היא של קליטה של עולים, כיום יש שמונה מיליון תושבים וכ 800 אלף יחדיות דיור סוציאלית".

 

צבי אקשטיין: "משבר הדיור הנוכחי הוא הזדמנות לרפורמה. מחיר מ"ר לעסקים לא עלה במרבית הארץ. עלויות הבנייה לא השתנו, הרווח היזמי גם לא השתנה, גם המיסוי לא. מה ההבדל? ההיצע- מלאי מתוכנן וזמין למגורים לעומת עסקים. ערים צפופות הן ערים יעילות, תל אביב לא צפופה ביחס לערים אחרות בעולם. פערי הארנונה למגורים ועסקים גורמים לתמריץ שלילי לבניית מגורים. לרשויות המקומיות  אין אפשרות להכניס מספיק כסף ללא בנייה לעסקים. צריך לאזן את ההכנסה וההוצאה השולית למגורים ועסקים הרפורמה ארוכת טווח. חידוש העיר ויעילותה הוא מרכיב מרכזי בצמיחה כלכלית. ללא שיתוף פעולה בין השלטון המרכזי לעיר- זה לא יקרה. אפשר לעודד סיום מהיר של הבנייה. אם יעשו את כל המהלכים הללו אני חושב שמחירי הקרקע יתחילו לרדת. עלות הדיור היא המרכיב בעל המשקל הגדול ביותר בעול יוקר המחייה".

 

משה פדלון: "מאז כניסתי לתפקיד לפני חצי שנה לא אישרתי מטר אחד של בניית עסקים. יש לנו פוטנציאל של כ45 אלף יחידות דיור. בשנה האחרונה אישרנו 170 פרויקטים לתמא 38. אני מנהל משא ומתן מול מנהל מקרקעי ישראל, רוצה להתחיל בנייה של 2000 יחידות דיור בשנה תמורת הנחה של 25% על הקרקע. החסמים שלנו הם בעצם מול הממשלה. הבירוקרטיה של הוועדה המחוזית מעכבת ומכבידה ומקשה עלינו להביא בשורה חברתית. כראש ראשות, יש לי הרבה אחריות אבל אי לי סמכות. אני מקווה שמישהו יתעשת בממשלה ויסיר את חסם הבירוקרטיה. אני מתחייב לאשר תוכניות בתוך שלושה חודשים. רק תנו לנו לעבוד". 

 

 

כנס הרצליה הנערך זו השנה ה-14 במרכז הבינתחומי הרצליה, יימשך שלושה ימים ( 8-10 ביוני) ויעסוק בגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל ובנושאים כלכליים וחברתיים שעל סדר היום הישראלי והבינלאומי. ייקחו בו חלק אישים בכירים מהעולם, שרים, חברי כנסת ומומחים מהזירה הביטחונית והכלכלית. בין הדוברים, הנשיא שמעון פרס, נשיא הנציבות האירופאית, חוזה בארוסו; ובכירים מממשל קלינטון ואובמה. הכנס נערך ע"י המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי, בראשות פרופ' אלכס מינץ, במהלכו תתקיים סדרת דיונים שיעסקו בהשפעת הטלטלה האזורית ועתיד המזרח התיכון על תפיסת הביטחון של ישראל, בסוגיית הגרעין האיראני ובלקחים מכישלון המשא ומתן  עם הפלסטינים. הכנס יעסוק השנה בהרחבה  גם בסוגיות כלכליות, ובנושאי חדשנות ישראלית וגלובליות. כן ידונו בבעיית הדיור הבוערת, יוקר המחיה, שער הדולר, יזמות וסייבר.

 

 

דבי תקשורת, דוברות המכון למדיניות ואסטרטגיה

מיטל אילוז גורן, דבי תקשורת, 052-8748745, meital@debby.co.il

גדי אוחנה, דבי תקשורת, 052-8749069. gadi@debby.co.il

 

דוברות המרכז הבינתחומי הרצליה

ענבל חן, דוברת המרכז הבינתחומי הרצליה: 09-9602824, 054-4400784, inbalc@idc.ac.il

נעה אופיר, סגנית דוברת, המרכז הבינתחומי הרצליה, 09-9527376, 054-6226727, nofir@idc.ac.il

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד