כניסה לחברים רשומים



דברי שר הרווחה, אבנר סטפק, מאו לוי

משה כחלון:
"השר"פ ישפיע על החוסן החברתי שלנו. זו תהיה טעות איומה לאפשר תיירות מרפא ושר"פ בבתי חולים ציבוריים"
אבנר סטפק:
"משרד רווחה שמסיים עם עודף תקציבי השר צריך להתפטר"
מאו לוי:
״יש מיליונר בכל קרן רחוב בתל אביב היום אבל תרבות הפילנתרופיה עוד לא מוכרת למיליונרים הצעירים שמכרו את הסטארטאפ שלהם״

בפאנל העוסק בחוסן החברתי, שהתקיים בכנס הרצליה ה-14 שעורך מכון IPS במרכז הבינתחומי, השתתפו: מאו לוי, מנכ"ל קרן אספר; מר אבי נאור, מייסד ויושב ראש, עמותת אור ירוק; מר אבנר סטפק, חבר מועצת המנהלים, בית השקעות מיטב דש; מר חנוך ברקת, מנכ"ל קרן דואליס להשקעות חברתיות. מנחה: גב' אהובה ינאי, מנכ"ל מתן

 

את המושב פתח מר משה כחלון, יושב ראש המרכז לרפורמות ומנהיגות - המכללה האקדמית נתניה; לשעבר שר התקשורת ושר הרווחה

 

משה כחלון: "השר"פ ישפיע על החוסן החברתי שלנו. זו תהיה טעות איומה לאפשר תיירות מרפא ושר"פ בבתי חולים ציבוריים. קשיש ששילם 60 שנה מיסים ומהכסף שלו מימנו הקמת בית חולים ומכשירים רפואיים, מקבל תור לעוד חצי שנה אבל בעל המרצדס מקבל את התור עוד באותו הערב. עם עשרת אלפיים דולר יש אנשים ששווים יותר. אם יש לך חליפת ורסצ׳ה הבריאות שלך לא שווה יותר ובהבנה הזאת טמון החוסן החברתי שלנו. בתי החולים נמצאים בקשיים אבל הפתרון לא יכול לבוא על חשבון החולים"

 

אין דבר יותר מעורר השראה מהסולידריות החברתית במדינת ישראל, היא קיימת ולא צריך להספיד אותה. אבל תפקיד העמותות הוא להשלים את הממשלה ולא להיות במקומה. העמותות צריכות להיכנס בין הכסאות אבל לא לקחת את תפקיד המדינה שאחראית לאזרחיה. לאחרונה עמותות גדלו וצמחו ומגלגלות מליארדים ולמדינה נוח והיא זזה הצידה עוד קצת מבחינתה העמותה של אבי נאור תדאג לזהירות בדרכים. העמותות צריכות להיות סטארט אפ חברתי ולא להחליף את הממשלה".

 

אבנר סטפק: "יש לנו אחריות גדולה מאוד לצמצום הפערים החברתיים. משרדי הממשלה הם חסרי יכולת מעשית בתחום אחריותם ולא סתם העמותות נכנסו וגדלו. ירד שלג באילת באוגוסט לפני שהציבור יראה ויקבל לפעמים כספים שנמצאים במשרדי הממשלה ומיועדים לטובת הציבור. אני פסימי. משרד רווחה שמסיים עם עודף תקציבי, השר צריך להתפטר או להיות מפוטר. איך יש עודף במשרד רווחה? התנהלות הממשלה מחייבת את העמותות ומי שמגבה אותן פיננסית לעסוק בדברים שהם לא בהכרח מתפקידנו".

 

"יש נטייה טבעית ואגואיסטית לאנשים שמיזמים חברתיים יקראו על שמם אבל זה פחות חשוב ולפעמים צריך לעבוד יחד ולמזג מיזמים. עמותות הן לא עסק אבל צריך להסתכל על התשואה החברתית ולנהל נכון את המיזם החברתי. 

המשקל של הפילנתרופים בישראל הולך וגדל, אך מכיוון שהפילנתרופיה בישראל היא יחסית חדשה והשוק עוד מתפתח יש התמקדות בהשקעה בישראל ופחות בפילנתרופיה בשווקים אחרים וביהדות העולם".

 

אהובה ינאי: בסקר שערכנו אנו רואים ש 63%  מהציבור חושבים שצריך להגדיל את התרומה של אנשי עסקים וחברות. יש הבנה גדולה בקרב הציבור שלפילנתרופיה יש תפקיד חשוב מאוד בחוסן החברתי ושיש אחריות גם של יהדות העולם לתרום לישראל.

 

מאו לוי: ממשלות יחסכו בכסף לעמותות ותרבות כדבר ראשון, פילנתרופיה יכולה לקחת סיכונים. ארגונים הנשענים על תמיכה מדינית נמצאים בבעיה כלכלית ונאלצים לפעמים לרקוד לצלילי הממשלה. יש מיליונר בכל קרן בתל אביב ממכירת סטארט אפ והתורמים צריכים לבוא מהארץ ופחות מארה״ב כמו שהיה נהוג עד היום, אבל לוקח זמן לבנות תרבות של נתינה ופילנתרופיה. אנחנו עושים המון פעילות בישראל ומשכנעים תורמים מרחבי העולם לתרום לפעילות בישראל אבל פחות הצלחנו לגייס תורמים ישראליים. צדקה שונה מפילנתרופיה, צדקה זה חלק ממה שאנחנו ותמיד נותנים. אבל פילנתרופיה הוא קונספט אחר.

 

אבי נאור: שוק הפילנתרופיה בישראל זה רק 16 מיליארד שקל , זה כלום. חצי מזה מגיע מחו״ל וחצי מאנשים פרטיים בישראל. עם הכסף הזה אין אפשרות להחליף מדינה או ממשלה. הפילנתרופיה היא יותר גמישה וזריזה, אבל השפעה ברמה הלאומית שייכת לריבון. לפעמים חושבים שאור ירוק לקחה לעצמה תפקיד להחליף את המדינה אבל זה לא נכון. תקציב אור ירוק זה 20 מיליון שקלים בשנה אבל של המדינה הרבה הרבה יותר.

 

השותפות עם העולם היהודי היום היא בגובה העיניים זה כבר לא הדוד העשיר מאמריקה והניהול צריך להיות שקוף ובשיתוף פעולה. ישראל תהפוך לרלוונטית ותחזק את הקשר עם היהודים בארה״ב דרך הפעילות הזאת.

כשאני מסתכל על החברה הישראלית אני לא גאה במיוחד, אנחנו נפרדים במישורים רבים, הצפון מהדרום, חילונים מדתיים, יהודים מערבים,  ואני מאמין בכוחה הרב של החברה האזרחית להוביל ולהיות הסמן הקבוע שמכוון ולוחץ לשינוי. הכספים הגדולים צריכים לבוא מהמדינה, לא בכוחה של הפילנתרופיה למגר את העוני.

 

חנוך ברקת: שוק הפילנתרופיה בישראל עוד לא מפותח גם ברמה העסקית. בעוד עשר שנים צריכה להיות פה תעשייה של עסקים חברתיים בהיקפים משמעותיים כמו שקרה בישראל בתעשיית ההייטק. זה יוביל אותנו לחברה שיוונית ובריאה יותר. 

 

כנס הרצליה הנערך זו השנה ה-14 במרכז הבינתחומי הרצליה, יימשך שלושה ימים ( 8-10 ביוני) ויעסוק בגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל ובנושאים כלכליים וחברתיים שעל סדר היום הישראלי והבינלאומי. ייקחו בו חלק אישים בכירים מהעולם, שרים, חברי כנסת ומומחים מהזירה הביטחונית והכלכלית. בין הדוברים, הנשיא שמעון פרס, נשיא הנציבות האירופאית, חוזה בארוסו; ובכירים מממשל קלינטון ואובמה. הכנס נערך ע"י המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי, בראשות פרופ' אלכס מינץ, במהלכו תתקיים סדרת דיונים שיעסקו בהשפעת הטלטלה האזורית ועתיד המזרח התיכון על תפיסת הביטחון של ישראל, בסוגיית הגרעין האיראני ובלקחים מכישלון המשא ומתן  עם הפלסטינים. הכנס יעסוק השנה בהרחבה  גם בסוגיות כלכליות, ובנושאי חדשנות ישראלית וגלובליות. כן ידונו בבעיית הדיור הבוערת, יוקר המחיה, שער הדולר, יזמות וסייבר.

 

 

דבי תקשורת, דוברות המכון למדיניות ואסטרטגיה

מיטל אילוז גורן, דבי תקשורת, 052-8748745, meital@debby.co.il

גדי אוחנה, דבי תקשורת, 052-8749069. gadi@debby.co.il

 

דוברות המרכז הבינתחומי הרצליה

ענבל חן, דוברת המרכז הבינתחומי הרצליה: 09-9602824, 054-4400784, inbalc@idc.ac.il

נעה אופיר, סגנית דוברת, המרכז הבינתחומי הרצליה, 09-9527376, 054-6226727, nofir@idc.ac.il

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד