כניסה לחברים רשומים



ראש הממשלה, אריאל שרון
4/12/2002

ראש הממשלה, אריאל שרון:          


לפני כ -27 חודשים פתחה הרשות הפלשתינית במתקפת טרור על מדינת ישראל. מאז אנחנו מצויים במערכה קשה נגד תרבות דמים ורצח, ששמה לה למטרה לפגוע ביהודים ובישראלים באשר הם. מתקפת הטרור הזאת לא הייתה מקרית. היא תוכננה והוכנה בקפידה על ידי יושב ראש הרשות הפלשתינית אשר פירש בטעות את רגישותה של החברה הישראלית לחיי אדם כדרך לאלץ אותנו בסופו של יום להיכנע לטרור ולהסכים בכפייה לוויתורים מדיניים נוספים, ללא תמורה.
השנתיים האחרונות היו מבחן קשה וכואב לחוסנה הלאומי של ישראל. שפלותם של הטרוריסטים ואכזריותם, נועדו לפגוע בראש ובראשונה בתחושת צדקת הדרך של העם היושב בציון. אין זה המקום לבחון מה הוביל את יושב ראש הרשות להטיל ספק בעוצמות הנפש ובנחישות המלוות את אזרחי ישראל, אולם ברור כי הטרור לא ניצח ולא ינצח את ישראל.
הם ניסו לשבור את רוחנו וכשלו. הכישלון הזה מוליד ביקורת חריפה בקרב הפלשתינאים על ערפאת, על דרך הטרור ועל המאבק האלים נגד ישראל בה הוא נקט ועדיין נוקט.
בעולם של היום נמצא רוב כובד משקלה של המנהיגות העולמית בארצות-הברית. מאז ימיה הראשונים של המדינה היה הקשר עם ארצות-הברית נכס אסטרטגי רם מעלה.
הממשלה בראשותי חיזקה את הקשר עם ארצות-הברית ויצרה מערכת יחסים מיוחדת, אינטימית וקרובה עם הממשל ועם הקונגרס האמריקני. עומק היחסים, ההבנות לצרכיה של ישראל, ושיתוף הפעולה עם הנשיא ג'ורג' בוש וממשלו הם חסרי תקדים. לישראל יש כיום בארצות-הברית ידידי אמת, הדואגים באופן אמיתי וכן לביטחונה. ההבנות המדיניות אליהן הגענו עם ארצות-הברית וההבנה של הממשל האמריקאי את צורכי הביטחון של ישראל, מאפשרות לנו את חופש הפעולה הנדרש במלחמה הבלתי פוסקת בטרור.
למלחמה בטרור עלויות גדולות ונזקיה הכספיים קשים ביותר. אני מקווה ומאמין שבחודשים הקרובים נקבל סיוע כלכלי מיוחד שיתמוך בישראל במערכה הכלכלית אותה אנו מנהלים. ב - 24 ביוני השנה הציג הנשיא בוש את תוכניתו לפתרון אמיתי בינינו לבין הפלשתינים. תוכנית השלום שהוצגה בנאומו של הנשיא בוש היא תוכנית הגיונית, מפוקחת, ולדעתי בת ביצוע ויוצרת הזדמנות אמיתית להגיע להסדר.
אנחנו קיבלנו עקרונית את תוכנית הנשיא בוש ואת המתווה שהוצג בה. ההסכמות שאליהן הגענו עם האמריקאים מבוססות על לקחיהם של האמריקאים מתוכנית קלינטון-ברק, ועל ניסיוני שלי כמי שהשתתף שנים ארוכות במערכה הביטחונית והמדינית בזירה הפלשתינית.
לאחר שנה וחצי של עבודה מאומצת, במהלכן ביקרתי בוושינגטון שבע פעמים, הבין הממשל האמריקני כי הדרך היחידה להגיע להסדר שלום אמיתי עם הפלשתינאים היא התקדמות בשלבים, כאשר השלב הראשון חייב להיות הפסקה מוחלטת של הטרור.
נאום הנשיא בוש היה מכה למדיניות הטרור של ערפאת והוא משמש הוכחה לכישלון ניסיונו להשגת הישגים מדיניים באמצעי טרור ואלימות. רק לאחר הפסקת הטרור, ועל כך מסכימים כיום רוב מנהיגי העולם, ניתן יהיה להתחיל לדון בהסדר שלום בין הצדדים.
התוכנית האמריקנית מגדירה את עניינם של הצדדים על פי שלבים. המעבר בין שלב לשלב לא יתבצע על פי לוח זמנים שנקבע מראש, דבר העלול היה לגרום ללחץ כבד על ישראל כל אימת שקרב מועד סיומו של שלב כזה או אחר.
ההתקדמות נקבעה על פי מבחני הביצוע. רק אם מומש שלב מסוים, ניתן יהיה להתקדם לשלב הבא. על יסוד הלקחים מהסכמי העבר, ברור לכל כי ישראל תסכים לוויתור מדיני רק כאשר ישרור שקט וישונו סדרי הממשל הפלשתינאי. בהקשר זה חשוב לזכור כי ויתורים מדיניים שייעשו בעתיד, כמו הוויתורים שנעשו בעבר, אינם בני חזור ולכן חייבים מאוד להיזהר. גם המציאות הנוכחות, בה צה"ל פועל בחופשיות בתוך הערים הפלשתיניות, נובעת מהמצב הביטחוני ואין בה שינוי של המצב המדיני כפי שהיה לפני שנתיים. ישראל לא תחזור לשלוט בשטחים מהם נסוגונו מתוקף הסכמים מדיניים. לכן, יצירתם של יחסי דו קיום אמיתיים וכנים היא תנאי מוקדם לשלב בו ידונו בהסדרים המדיניים.
העם היהודי הוא עם שוחר שלום. שאיפתה של ישראל היא לחיות בביטחון ודו קיום כן ואמיתי, המבוסס בראש ובראשונה על הכרה בזכותנו הטבעית וההיסטורית להתקיים כמדינה יהודית בארץ ישראל תוך קיום יחסי שלום של ממש. בניית דו קיום אמיתי צריכה להיעשות בראש ובראשונה על ידי החלפת המנהיגות הפלשתינאית שכיזבה והכזיבה במנהיגות שיכולה וחשוב מכך רוצה בכינון יחסי שלום, שלום אמת עם מדינת ישראל.
לצערי בישראל יש עדיין מעטים הסוברים כי ערפאת הוא רלוונטי, אולם הממשל האמריקאי והעולם בעקבותיו כבר קיבלו את עמדתנו הנחרצת כי לא ניתן יהיה להגיע להתקדמות לקראת הסדר כאשר בראש הרשות הפלשתינית עומד ערפאת. האיש הזה איננו ולא יהיה שותף לשלום. הוא אינו רוצה בשלום.
תהליך הבנייה מחדש של הממשלה הפלשתינאית צריך להתחיל ברפורמות שלטוניות, שיביאו בסופו של תהליך לממשל חדש, ישר ושוחר שלום, ירחיקו את ערפאת ממוקדי הכוח, ממקורות המימון ומתהליך קבלת ההחלטות וידחקו אותו לתפקיד סמלי. על פי המתווה שהוצג על ידי הנשיא בוש, יתמנה לרשות הפלשתינית מעין ראש ממשלה אשר יהווה את ראש הזרוע המבצעת ואת מקור הסמכות המנהלית. הממשלה הפלשתינאית הארעית תנהל מערכת שלטונית יעילה יותר, תילחם בשחיתות הרווחת ברשות ותקפיד על כללי מנהל תקין. הממשלה הזאת תוביל תהליך נרחב של רפורמות, תשגיח על קיומו של דו קיום אמיתי, ותכין בחירות כלליות. הבחירות ברשות הפלשתינאית צריכות להיערך רק בסיום תהליך הרפורמות ולאחר שיוטמעו סדרי השלטון. השאיפה היא שהבחירות שתתקיימנה תהיינה בחירות של אמת, בחירות חופשיות, משוחררות ודמוקרטיות.
במקביל, אולי לפני הרפורמות השלטוניות, תיערך רפורמה ביטחונית שתורכב משלושה חלקים עיקריים.
· פירוק כל גורמי הביטחון / טרור הקיימים שחלקם הגדול עוסק הלכה למעשה בטרור. ארגונים אלה הכפופים ישירות לערפאת, הם מושחתים מן היסוד ואחראים למותם של מאות ישראלים. במקום גופים אלו יוקמו שניים-שלושה ארגונים חדשים שיורכבו מכוח משטרתי ומשירותי ביטחון, ויהיה להם פיקוד אחוד שיהיה אחראי על פירוק המערכת הסבוכה הנוכחית של מיליציות וכנופיות חמושות.
· ימונה שר פנים בעל סמכויות שיהיה אחראי על איסוף הנשק הבלתי חוקי בשטחי הרשות ומסירותו לצד שלישי לשם הוצאתו משטחי הרשות ועל הוצאתם של ארגוני הטרור אל מחוץ לחוק.
· שיתוף הפעולה של הרשות עם ישראל בנושאים הביטחוניים יחודש באופן מידי.
הרפורמה הביטחונית חייבת להיות מלווה במאמץ כן ואמיתי להפסקת הטרור תוך שימוש בשרשרת הסיכול אותה התוו האמריקנים והיא הפעלת מודיעין, מעצר, חקירה, העמדה לדין, וענישה. עניין חשוב נוסף הוא התביעה הכלל עולמית מהרשות הפלשתינית לנהל מערכת כספית ישרה, יעילה ונקייה משחיתות, על פי כללי מנהל תקין. כללים אלה מחייבים בין היתר עריכת תקציב מפורט שיפוקח על ידי מערכת בקרה תקציבית. מערכת הבקרה התקציבית תדאג לאיזון בין הכנסות להוצאות, תקפיד כי השימוש בכספים ייעשה אך ורק למטרות כלכליות ראויות, לטובתו של העם הפלשתינאי ולרווחתו. בקרה כזאת תמנע גם העברת כספים למימון ארגונים או אישים העוסקים בטרור.
כל אלה הם הנושאים שסוכמו בינינו לבין האמריקנים במהלך של שיחות ממושכות לאורך תקופה בוודאי של למעלה משנה. הוצאת מערך הכספים מידי ערפאת ומינוי שר אוצר חזק ובעל סמכויות הם נדבך חשוב בהפסקת מערכת הטרור אותה מפעילה הרשות. אנחנו מלאי תקווה כי שר האוצר החדש שמונה לרשות יפעיל גוף שיפקח על כספי סיוע החוץ שמקבלת הרשות וידע לתעל את כספי הרשות לפרוייקטים מוגדרים אשר יתרמו לעם הפלשתיני ואשר אינם נגועים בטרור ושחיתות.
שלום ודו קיום לא יוכלו להתקיים ללא רפורמות בתחומי החינוך, התקשורת וההסברה. מערך ההסתה הנורא שמפעילה הרשות כנגד ישראל חייב לבוא אל קצו באורך מיידי. לא ייתכן שלום כאשר מערכת החינוך הפלשתינאית מחנכת את הדור הצעיר לתרבות של שנאה, אלימות וטרור. היום יש הבנה הולכת וגוברת בעולם שבלימת תופעת טרור המתאבדים מותנית בהפסקת ההסתה ובמתן הכשר הדתי לטרוריסטים על ידי גורמים קיצוניים בעולם המוסלמי בעידודן של כמה ממדינות ערב.
מערכת המשפט ואכיפת החוק הפלשתינאית חייבת לעבור רפורמה של ממש. בשום מדינה מתוקנת לא נשמע כי שעה לאחר מעצר חשוד בגניבה, גזר דינו כבר מבוצע והוא נתלה למוות, בעוד המעורבים בטרור נכנסים אל הכלא בשיטת הדלת המסתובבת ויוצאים דרכה במהרה. ללא ענישה של ממש לאלו המבצעים פשעים כנגד מדינת ישראל, לא תושג התקדמות במתווה הנשיא בוש. לפי מתווה הינשאי בוש יתקדמו הצדדים לשלב הבא כאשר תצמח מנהיגות פלשתינאית חדשה, אחראית ונקייה משחיתות, כאשר הטרור יופסק והשלטון הפלשתינאי לא יניח לו להתחדש. יתקיים שיתוף פעולה אזרחי וכלכלי, תופסק ההסתה ויטופח החינוך לשלום. בד בבד תפעל ישראל להקלת הלחץ הצבאי, ליצירת רצף טריטוריאלי בין מרכזי האוכלוסין הפלשתינאים ולהקלת חיי היום יום. אינני מתכוון כאן לרצף בין השומרון לעזה, אלא לרצף ביהודה ושומרון.
בשלב השני של מתווה הנשיא בוש תאפשר ישראל הקמה של מדינה פלשתינאית בגבולות שאינם סופיים בכפוף לשטחי A ו-B, למעט אזורי ביטחון חיוניים. מדינה פלשתינאית זו תהייה מפורזת לחלוטין. יותר לה להחזיק משטרה וכוחות ביטחון פנים חמושים בנשק קל. ישראל תוסיף לשלוט בכל הכניסות והיציאות למדינה הפלשתינאית, תחלוש על מרחבה האווירי ולא יותר לה לכרות בריתות או הסכמים עם אויבי ישראל.
כפי שהתחייבתי בעבר, מתווה הנשיא בוש יובא לדיון באישור של הממשלה שבכוונתי להקים לאחר הבחירות. אני אפעל בכל כוחי שזאת תהייה ממשלת אחדות רחבה ככל האפשר. רק ממשלה כזאת תיתן לנו את האפשרות לבצע את התוכנית ולהתקדם בכל תחומי חיינו, הן בביטחון, הן בדרך לשלום והן בקידום כלכלתה של ישראל.
בשלב האחרון של מתווה הנשיא בוש יפתח משא ומתן לקביעת מעמדה הסופי של המדינה הפלשתינאית בו ייקבעו גבולות הקבע. כפי שהדגשתי לא נתקדם משלב לשלב עד שישרור מצב יחסים מוכח של שקט, סדרי הממשל הפלשתינאי ישונו, והדו קיום יתחזק. כולנו רוצים שלום. אין אצלנו תחרות מי רוצה שלום יותר. אנחנו גם יודעים כי כניסה למשא ומתן מדיני שיוביל לשלום היא הדרך האמיתית להביא להאצת הצמיחה ולשגשוג כלכלי.
ישראל תהייה מוכנה לוויתורים כואבים למען שלום אמיתי. אולם הממשלה ברשותי לא תתפתה להאמין למקסמי שווא ולהבטחות סרק אשר יסכנו את ביטחונה של מדינת ישראל.
דרכי הרעיונית והמדינית מוכרת לכם היטב וכן התפקידים הרבים אותם זכיתי למלא בעשרות השנים של שירות ציבורי. הכרעות אלו אינן דבר קל עבורי הן מבחינה היסטורית והן מסיבות רבות אחרות, ולא אכחיש כי הספקות, הלבטים והפחדים מקננים בי. ואולם, הגעתי למסקנה כי במציאות העכשווית האזורית והבינלאומית מדינת ישראל חייבת לפעול באומץ לקבלת המתווה המדיני אותו תיארתי. יש כאן סיכונים, זה נכון, הרבה סיכונים, אך גם סיכויים אדירים. אני יודע כי רבים יתקפו את המתווה המדיני שזה עתה פירטתי. בשנים האחרונות נמשכו רבים מאתנו להאמין כי פתרונות בזק יובילו לביטחון ולשלום המיוחלים, או שהסכסוך ארוך השנים בינינו לבין שכנינו יכול להיפתר באבחת חרב. אני מכיר היטב את הקולות הללו משני צדי המפה הפוליטית.
לצערי אין כך הדבר. הדרכים הללו נכשלו. פתרון הסכסוך חייב לבוא בדרך הדרגתית ומבוקרת. עלינו להתנהל לאורך כל השלבים בזהירות ובנחישות, לגלות שיקול דעת ולהקפיד הקפדה יתרה על מילוי כל ההתחייבויות וכל ההסכמים משני הצדדים.
נכון, זו לא דרך נוצצת שתביא לפתרונות קסם מיידיים, אבל אני בטוח שרק אם נתקדם כך, עקב בצד אגודל נוכל להביא ביטחון לעם ישראל ולהגיע לשלום שכולנו כל כך חפצים בו.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד