כניסה לחברים רשומים



דו"ח תעשיית טכנולוגיות העילית כמנוף לצמיחה

תעשיית טכנולוגיות העילית כמנוף לצמיחה

מסמך עבודה

 

חברי צוות החשיבה:

הגברת אילנה טרסטון: דירקטור, מחקר טכנולוגי, Merrill Lynch, ישראל.

מר יאיר סרוסי: מנהל פעילות בנק ההשקעות– Morgan Stanley בישראל.

מר דורון כוכבי: שותף בכיר, מנהל מחלקת מיסוי, Ernst & Young ישראל.

מר יהודה זיסאפל: נשיא קבוצת רד-בינת.

מר אלי איילון: יו"ר ומנכ"ל DSP Group Inc. .

 

תקציר מנהלים

בנייר העמדה שפיתחנו, אנו מראים שתעשיית הטכנולוגיה בישראל מהוה בשנים האחרונות את מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, היא בעלת התרומה הגדולה ביותר ליצוא של מדינת ישראל (כ-50% מכלל היצוא) של המדינה, בעלת הנגישות הגבוהה ביותר לשוקי ההון בעולם והמגזר היחיד במשק שהצליח לגייס הון זר ל-Equity בשיעורים נכבדים ביותר, לעומת הממשלה, הבנקים וחברת החשמל שביצעו גיוסי חוב בלבד.

לישראל גם תשתית מן המפותחות בעולם בכל הפרמטרים הדרושים לתעשייה טכנולוגית פורחת, כמות המהנדסים והמדענים לאוכלוסייה הגבוהה בעולם, ההוצאה על מחקר ופיתוח אזרחי כאחוז מן התמ"ג הגבוהה בעולם, מספר המיזמים החדשים (Start Ups)  לאוכלוסייה הגבוה בעולם וכד'.

ניתחנו את הסיבות למשבר הנוכחי בשוקי הטכנולוגיה בעולם ומסקנתנו היא כי שוקי הטכנולוגיה ישובו לצמוח, ניתחנו את מעמדה של תעשיית הטכנולוגיה בישראל בשווקים העולמיים בהם היא פועלת ומסקנתנו היא שגם אם המשבר ימשך, מיצובן של החברות הישראלית (הבוגרות והחדשות) מצוין להמשך צמיחה בעתיד בעיקר עקב הסיבות הבאות:

  • השווקים בהם פועלות חברות הטכנולוגיה הישראליות עצומים ונתח השוק הכולל של החברות הישראליות הוא 2% בלבד, כך שקיים פוטנציאל  לצמיחה גם אם השווקים הטכנולוגים אינם צומחים.
  • השווקים מתאפיינים  בכך שנתח שוק משמעותי מצוי בידי מספר רב של חברות קטנות, שלכל אחת פחות מ-1% מן השוק הכללי, כך שנותר מרחב תמרון רב לחברות ישראליות שכולן קטנות.
  • יש בישראל מספר עצום של חברות צעירות אשר מפתחות טכנולוגיה עתידית, דבר שיקל על מגזר ההיי-טק להמשיך להיות אטרקטיבי  ולעבור את הגל המחזורי הנוכחי בטכנולוגיה העולמית.

ניתחנו גם את זמינות ההון שיידרש לתדלוק הצמיחה של מגזר ההיי-טק והצענו שינויים במערכת המיסוי אשר לדעתנו מכילה  היום פגמים המפריעים לתהליך זה.

הצענו שממשלת ישראל תעמיד את חיסול הגירעון במאזן המסחרי באמצעות תוספת יצוא במגזר ההיי-טק כמטרה לאומית, בדקנו את משך הזמן שיידרש לשם כך במגבלות מערכת החינוך המכשירה תלמידי תיכון במגמת מתימטיקה/פיסיקה 5 יחידות, אשר מהווים את המצבור האנושי שמתוכו ידלו עובדי התעשייה הטכנולוגית בעתיד, מסקנתנו היא כי ניתן לחסל את הגירעון במאזן המסחרי של ישראל באמצעות צמיחה של התעשייה הטכנולוגית בתוך 7 שנים, אם נשכיל להגדיל את כמות בוגרי התיכון במגמת מתימטיקה/פיסיקה 5 יחידות ב-2000 בוגרים בשנה.

אנו בדעה כי ממושה של מטרה זו תביא לשיפור משמעותי במצב הכלכלי הכולל של ישראל, לא רק דרך ההשפעה המיידית ביצוא, זרימת הון זר ושיפור מצב האבטלה על ידי יצירת מעגלי תעסוקה ישירים בהיי-טק ומשניים בסקטורים אחרים, אלא גם בהשפעה משנית אשר נובעת מן  השיפור שיחול במאזן התשלומים, על הפיתוח והתעסוקה.

כמו כן, קיומה של תעשיה טכנולוגית פורחת בישראל, תקרין על המגזרים האחרים במשק ותעלה את רמת הניהול והתחרויות הבינלאומית של המשק.

  26Hi-tecreportconf3Hebrew.doc
הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד