כניסה לחברים רשומים



אלוף עמוס ידלין, מפקד המכללות - "מאפייני עימותים בחזית העומק"
3/12/2002


אלוף עמוס ידלין – מפקד המכללות
"מאפייני עימותים בחזית העומק"


מדינת ישראל התעמתה עם מדינות מעגל שני-שלישי כבר מתחילת קיומה. ב- 1948 כוחות משלוח עיראקיים היו מספר עשרות קילומטרים צפון מזרחית מהנקודה שבה אנו נמצאים. ב - 1967 הפציץ טופולוב 16- בצפון הארץ. ב- 1973 עצרו כוחות עיראקיים את מתקפת הנגד של צה"ל בדרום רמת הגולן. ב- 1981 ביקרנו בבגדאד. ב- 1991 הם ביקרו פה.
גם בעשור האחרון, אם כי בעוצמה יותר נמוכה, מדינות מעגל שני ושלישי משפיעות על מדינת ישראל, אם זה בפיצוץ שגרירות בדרום אמריקה ואם זה ב
אלף דולר שמקבלת כל משפחה של מתאבד. אנחנו לא יכולים להתעלם ממגוון גדול של מתארים ועימותים היכולים להיות לנו עם מדינות מעגל שני-שלישי. אסור לנו להילחם את המלחמות הקודמות למרות הדוגמאות שנתתי, צריך ללמוד מהן, אבל צריך להסתכל על כל מגוון האפשרויות שיכולות להתפתח מול מדינות מעגל שני-שלישי. אני חושב שהמתאר המסוכן ביותר המתפתח בעשור האחרון הוא המתאר בו נשק בלתי קונבנציונלי מתחבר למדינות כאלה ובעצם מייצר איום קיומי על מדינת ישראל.
האתגר בחשיבה על מדינות מעגל שני-שלישי גדול. הוא מעמת אותנו עם מספר לא קטן של סוגיות סבוכות וקשות לפיצוח. הסוגייה הראשונה היא האם תורת הביטחון של מדינת ישראל שעוצבה בשנות החמישים והשישים על ידי האבות המייסדים של המדינה ושל צה"ל, עדיין רלוונטית במאפיינים שאנחנו רואים היום בעימות מול מדינות מעגל שני ושלישי.
מגוון המתארים והשונות הקיצונית שלהם מחייבת אותנו למגוון של מענים, במנהגים שונים, בעוצמות שונות ובצורות הפעלה שונות. בהמשך ההרצאה נרחיב בעניין הזה.
יכולים להיות הרבה מתארים בהם אנחנו לא השחקן הראשי. אנחנו בעצם ימים אלה במתאר אשר לכאורה אנחנו לא שייכים אליו. סאדאם חוסיין ניצב אל מול המעצמה העיקרית בעולם. אנחנו מאוד נשמח להיות מחוץ לעימות, אבל זה לא תלוי רק בנו. צריך לעצב תפיסות בהן אפשר להשפיע על שני השחקנים במתאר שאתה לכאורה שחקן צד בו. מילים כמו קואליציה, שפות של קואליציה, נכנסות מייד למשחק.
כאשר בונים את המענים על בניין הכוח, מייד חשים בעובדה שאין פתרון קסמים לעימותים עם מעגל שני-שלישי. אין מערכת שתספק לנו מענה מוחלט לאיומים מהמדינות האלה. כל מענה הוא בהכרח חלקי ולכן אנחנו צריכים לבנות מספר שכבות ומספר ממדים למענה. ולבסוף כמו שאמרתי, החיבור של נב"ק למדינות בעלות משטר קיצוני ואידיאולוגיה קיצונית, יוצר איום כבד על מדינת ישראל.
מה הוא בעצם מעגל שני-שלישי? כשהתחלנו לנתח את הדבר הזה בימים שאיתן עוד היה מפקד חיל האוויר, נטינו להגדיר את זה בקילומטרים. אמרנו החזית היא עד 200 קילומטר, אחרי זה עומק של מדינות המעגל הראשון הוא עד 600-700 קילומטר, כולל מערב עיראק שהוא העימות האחרון שחווינו. מדינת מעגל שני הוגדרה כ - 700 עד 1,100 ק"מ, ומעגל שלישי מ - 1,100 ועד 2,000 קילומטר. אבל ההגדרות האלה אינן טובות. ככל שאנחנו מעמיקים בהן, אנחנו רואים שהן חותכות את המדינות ואם לא מתייחסים רק למדינות שפה על המפה, אנחנו נכנסים לבעיות לא קטנות. בעצם הגענו לתובנה שנכון להגדיר מדינות מעגל שני ושלישי יותר על פי תווך, איזה תווך נמצא בינינו לבין המדינות שאליהן אנחנו רוצים להגיע. אז אם לעיראק אנחנו צריכים לעבור לפחות מדינה אחת בדרך, זה מעגל שני. ואם לאירן אנחנו צריכים לעבור שתי מדינות בדרך, זה מעגל שלישי.
לוב היא דוגמה מעניינת. את לוב צריך לעבור מצד אחד מדינה אחת, מצד שני הקילומטרים הם כמו מעגל שלישי, מצד שלישי בדרך הים אולי אין צורך לעבור דרך אף מדינה. מדינה מעניינת אחרת היא סעודיה. סעודיה היא גם במאפיינים של מעגל ראשון, גם של שני וגם של שלישי. דבר נוסף שהבחנו בו הוא שמבחינת האיום למדינות מעגל שני-שלישי מאפיינים פוליטיים גיאו-אסטרטגיים מאוד מסויימים, משטר קיצוני ואידיאולוגיה מוצהרת של פעילות אנטי-ישראלית, סיוע ועידוד לפעילויות אנטי-ישראליות במעגל הראשון. מדינות אלה אינן צריכות לשגר נשק וטרור מהמעגל השני-שלישי, הם יכולים לשגר את זה מדרום לבנון או מגשרי הירדן. נב"ק הוא כמובן ההקשר המרכזי, הטק"ק והטרור הם האמצעים המגשרים על הטווח הגדול.
כאשר לוקחים את כל ארבעת המאפיינים האלה עם סוגיית התווך, אני חושב שאנחנו יכולים להגדיר טוב מאוד מה היא הבעיה של מעגל שני-שלישי. המאפיין הראשון החשוב של עימות מעגל שני ושלישי הוא שמושג בסיסי בתפיסת הביטחון של ישראל, הגבול, פשוט נעלם. אין לו שום משמעות. אין לנו גבול עם המדינה שעימה אנחנו מתמודדים. זה מטיל מגבלות מאוד כבדות על היכולת שלנו להפעיל כוח. מדינת התווך שהתייצבה במקום הגבול מהווה קושי גדול מאוד בהפעלת הכוח, ובעצם צריך להפר את הריבונות שלה בהרבה מאוד מקרים כדי להגיע להישגים. מדינה כמו ירדן שאולי בשנת 1991 לפני שהיה לנו הסכם שלום, יכולנו לעבור בה בדרך לעיראק, היום היא מדינה שיש לנו איתה הסכם שלום, והפרת הריבונות שלה היא כמעט דבר שלא עולה על הדעת.
הנקודה השלישית היא היעדרם הכמעט מוחלט של מנגנוני השפעה ישירה. מנגנון השפעה ישירה הוא מנגנון שבו אתה מטפל במה שמאיים עליך ישירות. דיוויזיות טנקים שמשמידים, מטוסים שמשמידים בשדות התעופה, או טילים שמשמידים בבסיסי השיגור. כאשר הטווחים מתארכים, הקושי הפיזי-מבצעי לבצע פעילות ישירה הוא בסדרי גודל שלא הכרנו. לעומת זאת, ופה בולטת א-סימטרייה בעימותים מול מעגל שני-שלישי, וא-סימטרייה בהקשר זה היא מילה מרכזית, האיום עלינו הוא לא איום על היכולות הצבאיות שלנו, אלא בעיקר על העורף האזרחי. הנב"ק הוא כמובן הקשר מרכזי באיום הזה, ואנחנו נראה מעורבות מעצמתית בסבירות מאוד גבוהה בעימותים האלה וזה אמרתי אלמנט שנצטרך להתחשב בו.
אני רוצה להציג פה תובנה שהגענו אליה תוך כדי חשיבה לבניין הכוח למעגל שני-שלישי. יש לנו שני צירים. על ציר ה-X אנחנו רואים את הכוח, את העוצמה ואת היכולות. במונחים אבסטרקטיים של הרס, של יכולת הפעלת הכוח לאורך זמן ושל האפקטיביות שלו. לעומת זאת, על ציר ה-Y אנחנו מוצאים ציר חשוב שכאשר מדברים על מדינות מעגל שני-שלישי ובגלל מדינות התווך וכל המאפיינים האחרים שהסברתי קודם, הוא ציר לא פחות חשוב והוא ציר האילוצים. רפי-ההפעלה, מדינות החיץ, פוטנציאל ההסתבכות, פוטנציאל ההסלמה, הלגיטימציה להפעלת אמצעים כאלה ואחרים, ובעצם נוצר לנו איזה שהוא גרף שבו אנחנו מבינים שנקודה A היא כמעט נקודה בלתי אפשרית, שבה אפשר להפעיל את כל הכוח, משוחרר לחלוטין מאילוצים וצריך לבחור בין נקודה B שבה מפעילים הרבה כוח אבל יש עליה הרבה מאוד אילוצים, לבין נקודה C שבה משוחררים מרוב האילוצים אבל הכוח הוא מאוד מוגבל. אני חושב שהפעלת הכוח אל מול מעגל שני-שלישי מבוטאת היטב בגרף הזה ואני ארחיב על זה מעט יותר מאוחר.
אני רוצה להרחיב על נושא האילוצים כי בעיניי לפעמים זה יותר חשוב מההיבטים של יכולות עוצמה וכוח. בפעילות במעגל שני-שלישי כמו בפעילות במעגל ראשון נגד הטרור, הלגיטימציה היא כמעט הגורם החשוב ביותר. הלגיטימציה צריכה להיות פנימית, היא צריכה להיות לגיטימציה בהסכמה או בשתיקה בהסכמה מהאזור והיא צריכה להיות לגיטימציה בינלאומית. אנחנו צריכים איך שהוא להתגבר על בעיית מדינות התווך, מדינות החיץ. כל פעולה במעגל שני-שלישי מחייבת חשיבה על הסלמה, במיוחד כאשר אנחנו במגרש הבלתי קונבנציונלי. פעולות שנראו הגיוניות כאשר לצד השני יכולות קונבנציונליות בלבד, נעשות מאוד מסובכות כאשר יש איום של הסלמה במגרש הבלתי קונבנציונלי. משך הפעולה והחשש מהתשה בא לידי ביטוי מאוד גבוה במדינות מעגל שני-שלישי. אם בתפיסת הביטחון המקורית לא הרשנו התשה על ידי מעבר להכרעה מהירה, הכרעה מהירה אינה אפשרית.
אמצעים ומטרות חייבים להיות לגיטימיים, זה מתקשר לנו עם ה- bullet הראשון. הנושא הכבד ביותר הוא נושא הסימטרייה. אין סימטרייה בפעילות שלנו אל מול מעגל שני-שלישי לפעילות שלהם מולנו. רוב המלכודות המחשבתיות בחשיבה על מעגל שני-שלישי נופלות למלכודת הסימטרייה. הם משגרים לפה טק"ק על תל-אביב, אנחנו נשגר טק"ק לבירה שלהם. הסימטרייה הזאת לא עובדת. אין אותו אפקט, אין אותה השפעה, אין אותה יכולת אסטרטגית להחלפת מהלומות סימטרית.
שתי תובנות על יכולות. יש ירידה מאוד קשה ביכולת ככל שאנחנו מתרחקים בטווח. אולי זה לא אחד חלקי הטווח, אולי זה אחד חלקי הטווח בריבוע. תלוי איזה יכולת אתה מפעיל, זה כמובן לא חוק כללי. הדבר השני ואתם יכולים לראות את זה מצבע המדים שלי גם, אני מעריך שהפעלת כוח אווירי היא הפעילות העיקרית שתהייה במעגל שני-שלישי. במעגל שני-שלישי הכוח העיקרי שיעבוד הוא כוח אווירי, הוא לא כוח מסייע, הוא לא משלים, אלא אחרים יסייעו לו וישלימו את מה שהוא לא יוכל לעשות.
מגוון המתארים מוביל למגוון מרכיבים של מענה. אם ננסה לחלק את מרכיבי המענה לשלושה חלקים, אני חושב שנראה את הבעייתיות בייצור מענה כולל ושלם. המענה הראשון הוא מענה ישיר. במקרה של הטק"ק כמו שאמרתי, מה שעשינו פעם לחטיבות טנקים, לסוללות טילים, למטוסים, ננסה לעשות למשגרי הטק"ק. זהו מענה מבצעי הכי נכון שיש, אך הוא קשה ביותר. לכן, לפעמים כאשר אי אפשר להכות ישירות באוייב, פועלים לפי הגישה שמפעילה מנופים, פוגעת במרכזי כובד אסטרטגיים, בנכסים שיקרים לאויב כדי שיפסיק מהלך של שיגורים. ולבסוף, ולא פחות חשוב, מענה שהוא חזק מאוד בציר האילוצים וקצת פחות חזק בציר הכוח, בציר העוצמה, זה מענה של התגוננות, מענה שהוא מאוד לגיטימי, אבל היכולת שלו להכריע או לעצור עימותים חלש יותר. ככל שאתה חושב על המענים למעגל שני-שלישי אין לך ברירה אלא לתפור את הפתרון המבצעי משלושת המרכיבים האלה.
אני רוצה להזכיר חמש אימרות מרכזיות הקשורות למעגל שני-שלישי. אנחנו חייבים לפתח, לשכלל ולעדכן את החשיבה, את המושגים ואת תפיסת הביטחון הלאומי בעניין מעגל שני-שלישי. מחוללי העימותים וההקשרים שלהם הם רבים ועלינו לתפור מענים העונים לכל הסוגים שאנחנו נראה. כמו שאמרתי היכולות האסטרטגיות והאופרטיביות נדרשות להגדרה מחדש, ובניין הכוח צריך להתאים אליהן. תפיסת הביטחון המסורתית כולה במונחים של גבול. אמרתי את זה קודם ואני רוצה להדגיש את זה עכשיו. מונחים כמו הפקעה, מגננה, העברת לחימה לשטח האוייב, קווים פנימיים, לקוחים מתורת הביטחון המסורתית. כמעט כולם לא רלוונטיים למעגל שני-שלישי. המשולש הקדוש או המשולש הבסיסי של תפיסת הביטחון שלנו, הרתעה, התרעה והכרעה, לפחות רגל אחת שלו לא רלוונטית. ההכרעה מול מדינות מעגל שני-שלישי כמעט ואיננה אפשרית. גם ההרתעה וההתרעה מקבלות ממדים אחרים וצורות אחרות.
כיוון שהכרעה אינה רלוונטית, ואנחנו לא יכולים לשלול שלילה מוחלטת את רצון האוייב ו/או את יכולתו להמשיך בפעילות הלחימה, אני מציע שנתרכז בשני המונחים הרשומים למעלה. מונח המניעה או באנגלית denial , שמשמעותה, כפי שהסברתי קודם, תקיפה ישירה ופגיעה במרכיבי כוח המאיימים ישירות על המדינה, ותקיפה עקיפה של האפקט האסטרטגי שהיא משיגה היא אכיפה, תהליך אסטרטגי שגורם לזה שהיריב, בהנחה שהוא רציונלי, ואני חושב שהוא רציונלי, מבצע בראשו את מאזן העלות והתועלת, מפסיק מהלך, מרסן או ממתן אותו. אני חושב שזאת התכלית האסטרטגית המרכזית במעגל שני-שלישי.
אם נפרוש מחדש את המפה, נוכל לראות לאיזה טווח יכולות התכליות האסטרטגיות להגיע. אפשר לראות שהכרעה פחות או יותר תחומה למעגל ראשון, לעומת זאת חובה עלינו להבטיח במעגל שני ושלישי יכולות של סיקול, של עריפה, של ענישה ושל הרתעה, לנסות לעשות מניעה עד כמה שאפשר ולייצר מנגנונים חזקים מספיק אשר ייצרו את האפקט האסטרטגי שבעיניי הוא הרלוונטי ביותר למדינות אלה, אפקט האכיפה.
כפי שכבר אמרתי, העימותים מול מעגל שני ושלישי יכולים להיות בהרבה מאוד מתארים. יכולים לראות מלחמה כוללת כמו שראינו ב- 1973, מתאר צד כמו ב- 1991, חסות של מדינת מעגל שני-שלישי על תהליך במעגל ראשון של מלחמה או של טרור. אפשר לראות גם מהלך שאין בו טביעת אצבעות, שבו מעגל שני-שלישי מפעיל טרור מהסוג שהוצג פה בהרצאה הראשונה ואנחנו מרגישים שהוא עשה את זה אבל אין לנו הוכחות.
כל אחד מעימותים אלה יכול להיות מלווה בסוגים שונים של הפעלה, וכאשר אנחנו תופרים את המענה, הוא צריך להיות מוכן לכל אחד מסוגי ההפעלות. אבל גם כל אחד מהעימותים יכול להיות באינטנסיביות שונה: נמוך עצימות, גבוה עצימות, ארוך או קצר. אנחנו יכולים לחשוב על מתאר שבו יורים 43 טילים בשבוע ואנחנו יכולים לחשוב על מתאר שבו מודיעים לנו שפעם בחודש ישגרו אלינו טיל אם לא נפעל בצורה מסוימת, אם לא נפרק ישוב זה או אחר או לא ניסוג לקו גבול זה או אחר. העימות יכול להיות ארוך מאוד. ואנחנו יכולים לראות מדינות המחוייבות לעימות הזה, כשהן מגייסות את כל משאביהן הלאומיים, ואנחנו יכולים לראות מס שפתיים. זאת אומרת המגוון פה עוד פעם הוא מגוון מאוד מאוד גדול.
הקשיים האסטרטגיים בעצם הוסברו במהלך הסקירה עד פה. היכולת למנוע היא נמוכה. היכולת לאכוף קיימת אך לא בכל מקום ולא בכל מתאר. ההקשר הנב"קי מחייב את שיקולי ההסלמה. זהו השיקול המוביל בחשיבה. שיתוף הפעולה עם הקואליציות, היכולת לייצר מעבר בתווך, מניעת התשה ארוכה מנגד במתאר שתואר - הכרחיים, ואנחנו צריכים לוודא שיש לנו הרתעה ויש לנו איזה שהוא מנגנון לסיים את העימותים.
היכולות האסטרטגיות כשלוקחים אותן מבחוץ פנימה, הולכות ונהיות קשות. היכולות שבחוץ הן יכולות נקודתיות ואפשר לעשות אותן. אנחנו יודעים לאותת, אנחנו יודעים למזער נזקים במיוחד במנגנוני הגנה, אנחנו יודעים לסקל נקודתית במבצע חד פעמי, ואנחנו מרתיעים. אלו יכולות שבתמונות שמסביב עונות לציר האילוצים. היכולות שבקו האדום הן היכולות שצריך לפתח. איך אנחנו שולטים בהסלמה, איך אנחנו שומרים את חופש הפעולה אל מול מדינות מעגל ראשון כשמעגל שלישי מאיים מאחור, איך מונעים עימות מתמשך מנגד ואיך יוצרים מנגנון מסיים כאשר מנגנון ההכרעה אינו קיים? לאן צריך להתפתח בהיבטי בניין הכוח. אנחנו צריכים לדאוג למודיעין שאינו מותנה בהפרת ריבונות.
מודיעין מהחלל הוא דוגמה. אנחנו צריכים יכולת פעולה ללא חיכוך במדינות תווך, בין אם באמצעות טילים בליסטיים, טילי שיוט, או כלי טייס בחתימה נמוכה. כיוון שכלי טייס שיש להם חתימה נמוכה עדיין אינם קיימים, אנחנו צריכים חיל אוויר מאוד חזק שיש לו יכולת פעולה חוזרת ומתמשכת, יכולת מדוייקת להגיע לכל מקום, לחדור לכל דבר ערכי שיוצב בבונקרים ובמקומות מאוד מאוד מוגנים ושיוכל להביא מסה קריטית של חימוש למקומות שנרצה להגיע. טווח ושהייה חשובים ביותר ולכן עלינו להצטייד במטוסי תדלוק ובכל דבר המאפשר לנו זרוע ארוכה. גם כוח ימי הוא, כמובן, אופציה ואני בטוח שעמיתי יפרט את זה במצגת הבאה. אלה צריכים להיות כיווני בניין הכוח והם כיוונים כמובן רחבים, תודה.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד